האמת היא שבית"ר ירושלים הייתה צריכה אמש (ב') לגמור את המשחק מול הפועל תל אביב כבר ברבע השעה הראשונה. היא פתחה אותה בסערה, אבל מתחה את אוהדיה עד הדקה ה־75, שבה הבקיעה בבלומפילד את שער הניצחון.
השער הזה הושג כתוצאה משילוב של שניים ממחליפיה: דור מיכה ופרד פריידי. מיכה הגביה ופריידי נגח מקרוב את ה־0:1 היקר. על השער יש להתעכב משום שיש בו חלק לשוערה של הפועל, אמיליוס זובאס. מדובר בשוער מנוסה וטוב. אולם, כשוערים רבים אחרים, הוא מעדיף לא פעם, לוותר על יציאה לכדור אווירי, ולפיכך גם ספג את השער הבית"רי.
אין כל סיבה לכך שחלוץ יגיע בריצה לכדור שהוגבה לעבר רחבת חמשת המטרים, ואילו השוער, שיכול באותה קלות להגיע אליו בידיו, יתקע על קו שערו. על זובאס אי אפשר להפיל בלעדית את ההפסד. חובה לזכור שבדקותיו הראשונות של המשחק הוא זה שהציל שער מעמדה ממנה חלוץ צריך להבקיע. בל נטעה, הפסד הפועל רשום כמובן גם על שחקני השדה שלה.
אשר לבית"ר ירושלים, עבורה אין כנראה מתוק יותר מאשר ניצחון על קבוצת הפועל תל אביב. הרי היריבות המרה שבין השתיים היא רבת שנים. בסך הכול ראוי להדגיש ששלוש הנקודות להן הייתה ראויה בית"ר, לא יקרבו אותה לזכייה בכתר ולא ירחיקו ממנו את הפועל תל אביב. מבחינתן מדובר רק במאמץ להשתלב בפלייאוף העליון. בינתיים, אחרי ארבעה הפסדי ליגה רצופים, טוב יעשו האדומים מתל אביב אם ידחו את המחשבה עליו לימים אחרים.
לסיום, אי אפשר להתעלם ממה שקרה בתוך יומיים למכבי תל אביב בכדורסל. במוצאי שבת זה היה הפסד להפועל בדרבי, ואמש היא נחלה הפסד ליגה ביתי מול קריית אתא. כמעט לא להאמין שהדבר אמיתי. אם לא הייתי רואה את דקותיו האחרונות של המשחק, שנערך בהיכל, הייתי חושב שזוהי מתיחה של האחד באפריל.