"לא יהיה נכון להגיד שהפוליטיקה הבין־לאומית לא משפיעה כלל"
לקראת הכרעת בית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג בצו הביניים נגד מדינת ישראל, עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינ"ל, פרש את משנתו
לאחר שבועיים של דיונים צפוי היום (ו') בית הדין הבין־לאומי בהאג בנוגע לצו הביניים שדורשת דרום אפריקה כחלק מעתירתה נגד ישראל המאשימה בביצוע רצח עם בפלסטינים. ד"ר עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בין־לאומי וכיום ראש המחלקה לבוררויות בין־לאומיות במשרד עורכי הדין הרצוג, הביע את דעתו לקראת הפסיקה.
"יש לנו סיכוי בהאג היום?", שאל קופמן בפתח השיחה, ועו"ד שיינדרוף הסביר: "סיכוי תמיד יש. זה לא משחק רק של אחד או אפס, זה לא או שיידחו את הבקשה של דרום אפריקה או שיקבלו אותה. רוב הסיכויים שיינתן איזשהו צו, אבל הוא לא בהכרח צו שהולך את כל הדרך שדרום אפריקה ביקשה ומורה להפסיק את הלחימה. יכולים להיות כל מיני סוגים של צווים, ובהתאם חומרת התוצאה מבחינת מדינת ישראל".
על אובייקטיביות השופטים והדעות שאיתן הגיעו כל אחד ממדינת אמר: "יכול להיות שיש שופטים שהם יותר קשובים לעמדות של משרדי החוץ של המדינות שלהן. אני לא חושב שהיה תקדים שאני זוכר ששופט הכריע בניגוד לאינטרס מובהק של מדינת האם שלו, אבל יש הרבה מקרים שנושאים הם לא בליבת האינטרס של מדינה שממנה מגיע השופט, והרבה פעמים השופטים פוסקים לפי תפיסת עולמם. לא יהיה נכון להגיד שהפוליטיקה הבין־לאומית לא משפיעה בכלל, אני חושב שזה משפיע אפילו מאוד, אבל גם לא נכון לתאר את זה כאילו כל שופט מקבל הנחיות מהבית, ופשוט הכול זו מעין הצגה ונכתב מראש - משהו באמצע".
"בית הדין עצמו, אין לו כלים לאכיפה של פסקי הדין שלו, זה לא שהפקידים של בית הדין רצים ברחבי העולם, אוספים נשק או מכריחים מדינות להפעיל סנקציות. אבל יש גופים במערכת הבין־לאומית שיש להם יכולת אכיפה, אחד מהם זה מועצת הביטחון", הבהיר. "בהחלט ניתן לראות תרחיש שניתן פסק דין, ומדינות ינסו להביא אותו למועצת הביטחון, שם יש לארה"ב וטו. זה לא כזה פשוט להטיל וטו על פסק דין מחייב של בית הדין, אבל אני מאמין שארה"ב תטיל וטו אם ינסו לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד ישראל".
עוד ציין כי "מדינות שונות יכולות לפעול בלי קשר להחלטה של מועצת הביטחון. אבל למשל יש היום הליך תלוי ועומד בהולנד, שבו מנסים פעילים שונים לעתור לבתי המשפט בהולנד כדי שיורו לא למכור לנו חלקים. בינתיים בתי המשפט והממשלה עומדת מול הדבר הזה. אני אומר את זה כדוגמה לסוג הדברים שיכולים לקרות במדינות שונות. זה מגיע לבתי משפט, אפילו מדינות שהן לא עוינות לנו יכולות עם פסק דין קשה מדי של בית הדין, זה יכול לייצר לנו אתגרים מעשיים ולא רק ברמת ההצהרה".
"העובדה שישראל התייצבה תסייע לצמצם את התוצאה הלא טובה"
בהמשך הביע שיינדורף את דעתו על אמירתו של עורך הדין האמריקני שישראל עשתה טעות בכך שהתייצבה בהאג. "אם יורו להפסיק את המלחמה וייתנו לדרום אפריקה את כל מה שהיא ביקשה יהיה מקום בדיעבד אולי לשאול את השאלה. אם ישראל לא הייתה מתייצבת בהאג זו הייתה התוצאה, והיה מאוד קשה למדינות ידידות להתעלם ממנה. העובדה שישראל התייצבה תסייע מאוד לצמצם את התוצאה הלא טובה, להביא לזה שלחלק לא מבוטל מהשופטים יהיה את המידע כדי לפסוק לטובתנו או לפחות פחות לרעתנו".
"ראינו שמדינות כמו גרמניה, בריטניה, ארה"ב, התייצבו לצידנו. והיכולת שלהן להתייצב לצידנו הייתה תלויה גם בזה שאנחנו בכל זאת לא בועטים במשפט הבין־לאומי אלא מנסים במסגרתו לקדם את האמת האמיתית והאמת שלנו. היו יתרונות לא מבוטלים בהשתתפות הזו", הוסיף.
"יש בעיה לא קטנה בהליכים הבינלאומיים בכל הנושא של קביעת העובדות"
לסיום התייחס עו"ד שיינדורף לשימוש בסרטונים ממצלמות הגוף של המחבלים שביצעו את הזוועות בשבעה באוקטובר, והסביר את הקושי המצוי בעדויות אלו. "יש בעיה לא קטנה בהליכים האלה הבין־לאומיים בכל הנושא של קביעת העובדות. בסוף זה מעין אירוע שבאה דרום אפריקה, מטיחה האשמות שמבוססות על דוחות שאף אחד לא יכול לברר עד הסוף את מידת הדיוק שלהם. נותנים לך שעתיים או שלוש להציג את העמדה שלך, ובאמת האופן שבו השופטים אחר כך מסיקים מה התשתית העובדתית שעל בסיסה אפשר להכריע, זה דבר שצריך לשים עליו איזשהו סימן שאלה".
"צריך להיזהר עם הסרטונים של הזוועות של שבעה באוקטובר. אני חושב שהם חשובים כדי להציג את ההקשר מול מה אנחנו נלחמים, אבל להיזהר שלא ייווצר הרושם שאנחנו מרגישים שמותר לנו לעשות מעשים כאלה. לכן הייתה איזושהי מידתיות באופן שהשתמשו בזוועות, הציגו אותם כדי להסביר את גודל האיום, אבל באיזושהי מידה גם כדי להשאיר מקום להסברים של מה אנחנו באמת עושים באופן שתואם את המשפט הבין־לאומי", סיכם.
עריכה: שני רומנו
