"יכול להניח שיש ניסיון ישראלי ללוחמה פסיכולוגית"
סא"ל (מיל') אלון אביתר על הפעלת הלחץ על חמאס כדי להוביל לגיבוש עסקה: "בראייתו של סינוואר, הפעילות עד כה לא מגיעה מספיק לצווארו"
.
בצה"ל נערכים בימים אלה לפעילות קרקעית ברפיח בשטחי רצועת עזה על רקע מה שנראה כמו דשדוש בעסקת החטופים. במקביל, לאורך הסופ"ש התקבלו דיווחים כי יחיא סינוואר בנתק עם הנהגת חמאס. סא"ל (מיל') אלון אביתר, פרשן לענייני פלסטינים, התייחס לדברים.
תחילה התייחס לדיווח על אודות הקשר עם סינוואר והודה: "אני גם מחפש אנשים שיסבירו לי את המשפט הזה. ממה שאני מנסה להבין, יכול להיות שיש כאן גרעין של אמת, יכול להיות שאין כאן אמת בגלל. אני לא יודע להצליב את האמירה הזו. אני יכול להניח שיש כאן איזשהו ניסיון אולי ישראלי לאיזושהי לוחמה פסיכולוגית, להפעיל איזשהו לחץ. יכול להיות שיש באמת קשיים בתקשורת איתו, אפשר להניח שזה לא מדע בדיוני. הוא כל לילה עובר למקום אחר עם לוגיסטיקה מסובכת, ויש בעיות אולי של תקשורת רציפה, אפשר להעריך שהוא מנותק מכל תקשורת דיגיטלית שהיא".
"יכול להיות שבאמת אין רצף של התקשרויות איתו, ואולי הוא הופך להיות קשה להשגה. אולי הוא בעצמו לא תמיד עונה כשמנסים לקבל תשובות. אבל אני לא בטוח שיש כאן איזו אמירה חזקה וברורה שאפשר להבין או להניח ממנה הנחות שנוגעות לרצף התפקודי שלו", אמר.
אשר ללחץ שמפעילה ישראל על מנת לקדם עסקה נוספת לשחרור חטופים משבי חמאס, הבהיר: "לא הכול צריך להימדד רק בהקשרים הפיזיים. יש מערכה מנטלית, תודעתית, פוליטית ובוודאי גם בהיבטים של משיחיות דתית. לא הכול הוא רציונלי לחלוטין. ללא שום ספק כל הפעילות שצה"ל מבצע כשאנחנו מודדים ובודקים את הרצף הטקטי של ההישגים ושל ההרג, של ההשמדה, הסריקה השיטתית מנקודה לנקודה, החיסול של מחבלים כל יום, מערכות תשתית וכו'".
"באופן מצטבר יש פה בהחלט פעילות שהיא מאוד ענפה, מאומצת, מרשימה, בוודאי שמדברים על מאפייני האזור הבעייתיים", טען. "אתה מחפש לשאול מתי הסיפור הזה מסתיים לפחות בהקשר של הנהגת חמאס, אני חושב שגם לא הגענו פיזית, כך נראה, לשלישייה הפותחת של חמאס שלדעתי שם יוכל להימצא האקט שלמעשה משפיע על המלחמה, וגם אני חושב שכל הפעילות שהייתה עד כה בראייתו לא מספיק מגיעה לצווארו האישי ולא ליכולת שלו לנהל ולפקד ולשלוט על המערכה".
"המצרים חייבים להפגין כאן לא רק ריבונות מעשית, אלא גם שרירים"
אביתר המשיך והביע את דעתו על התקדמות כוחות צה"ל לעבר רפיח. "אני לא חושב שיש מצב כרגע שישראל תדלג על האזור הזה, יש מספיק סיבות למה כן לפעול. מבחינת ישראל האזור הזה מחייב פעולה, לא רק בגין ההתמודדות הנוכחית אלא גם בגין העתיד, ההמשך. אני לא חשוב שאתה יכול להשאיר את הדלת סגורה ואת החלון פתוח בכל מה שנוגע לשליטה הצבאית. "כשאני מסתכל במעוף הציבור על רצועת עזה, יש למדינת ישראל שני אתגרים - צפון הרצועה, מה שמתפתח בצפון הרצועה זה סומליה קטנה. אין למעשה מי שינהל ויסדיר את שגרת החיים שהולכת ומתפתחת בצפון הרצועה מעבר להקשר הצבאי. יותר ויותר מליציות חמושות קטנות, כל מי שמשיג נשק יש לו יכולת להשיג אוכל, מחירי המזון מרקיעי שחקים, החיים הופכים להיות שם מאוד מאוד לא פשוטים בכל מה שנוגע לשגרת חיים תחת ההריסות".
"מה שמתנהל שם זה למעשה אלימות, קצת ג'ונגל, כוח פיזי, כל מה שאנחנו לא רוצים שיהיה שם. מחלוקת המזון ועבור דרך השגת כסף כדי לקנות שק קמח, אז באים ומאיימים עליך בנשק. צפון הרצועה זה אתגר אחד, מי מנהל את הסיפור הזה וצריך לבנות את העניין כבר עכשיו אחרת הבעיה תהיה עוד יותר גדולה", הסביר. "הנקודה הדרומית, אני עוקב מקרוב גם אחר מה שהמצרים, איזה תפקיד הם ממלאים, אני מניח שיש אמירות שנאמרות גם לצאת ידי חובה, וגם כי הם צריכים להיות כאלה שמגיעים על האינטרס המצרי. יש הפגנות בקהיר, המצרים חייבים להפגין כאן לא רק ריבונות מעשית אלא גם שרירים".
לסיום הכריז אביתר כי "ללא שום ספק ישראל לא תוכל לפעול ברפיח ובציר פילדלפי ללא תיאום מלא עם המצרים. צריך לקחת בחשבון, יש שלוש נקודות מרכזיות שם - העיר רפיח עצמה, המצרים מאוד חוששים מהזליגה, ולכן הם כבר מקדמים כוחות פיזית לתוך סיני, אני מניח שבמטרה למנוע מעבר פלסטינים לסיני. מעבר רפיח ללא שום ספק הוא כזה ויהיה עוד יותר הנקז היחידי, המרכזי, שמכניס ומוציא מרצועת עזה. המנהרות מתחת לפילדלפי, ישראל חייבת להסדיר את כל הפעילות שם עם המצרים גם ברמה האסטרטגית וגם ברמה הטקטית".
"אני מניח שברמה הצבאית התדברים מתקיימים, רק מה, עם המצרים יש פה ענייני כבוד וחשש אמיתי עדיין לא הוסר, אותם מיליון פלסטינים ברפיח, בלי להניע את האוכלוסייה לאזור אחר, לפחות את מרביתה, לא נוכל לפעול שם בצורה שתספק אותנו מבחינת היכולת וגם לא תגרום לדחיפת פלסטינים לכיוון סיני. אין יותר מדי לאן להזיז אותם, אבל זה סיפור לא פשוט. המשימה ברפיח איננה רק צבאית אלא גם מדינית בראש ובראשונה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
