"כשנתקוף ברפיח יהיו מחאות, אבל זה לא יוביל למלחמה"
פרופ' תא"ל (מיל') יעקב נגל, לשעבר ראש המל"ל, התייחס למתיחות בין ישראל למצרים על רקע פעולה צבאית אפשרית: "צריכים אותנו לפחות כמו שאנחנו אותם"
בזמן שפניהם של כוחות צה"ל מועדות לכיוון רפיח, יש החוששים כיצד מצרים תגיב לפעולה הצבאית באזור. כמו כן, על פי דיווחים מצרים הודיעה לחמאס כי ישנם שבועיים שבהם ניתן להגיע לעסקה לשחרור החטופים על מנת למנוע את כניסת צה"ל לאזור. פרופ' אריה אלדד ובן כספית דנו בכך ב־103fm עם פרופ' תא"ל (מיל') יעקב נגל, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, אשר פרש את משנתו.
תחילה הסביר פרופ' נגל על תוכנית הפעולה הצבאית בגזרה. "עובדים בשלושה צירים שונים, התחלנו בצפון, שם חמאס כבר לא קיים ככוח צבאי, במרכז מתקרבים לסיום ח'אן יונס, וברפיח עוד לא התחלנו. כל הדברים האלו צריכים לקרות, הם מופיעים בתוכנית המקורית והם יקרו. אי אפשר בלי לגמור את רפיח, יש שם גדודים שעדיין קיימים".
"צריך להחליט בסוף בין אלטרנטיבות, מה אתה רוצה", טען והתייחס לתגבור הכוחות המצריים: "לא הייתי רב עם המצרים על הכנסת נגמ"שים או טנקים. ומצד שני הניתוח שלי עם כל המסרים, המצרים לא היו רוצים שנהיה ברפיח, בעיקר בגלל הפחד שלהם מאותם פליטים. הניתוח שלי שהמצרים יכעסו, ובסיכומו של דבר הם צריכים את הסכם השלום עם ישראל יותר ממה שאנחנו צריכים. הם צריכים אותנו לפחות כמו שאנחנו צריכים אותם. לכן לדעתי, גם כשנתקוף ברפיח יהיו אמירות, יציאות, מחאות, אבל בסיכומו של דבר זה לא יוביל למלחמה. צבא ישראלי שמתקרב ברפיח לעבר הגבול בלי להיכנס הוא גם הפרה של ההסכם בין ישראל למצרים. בואו לא נהיה יותר צדיקים מהאפיפיור".
בתגובה לאמירותיו ציין כספית כי "בסוף הסיפור זה לא ארבעת הגדודים של חמאס אלא נוכחות ישראלית על קו הגבול של רפיח כדי לעשות משהו שימנע את המשך ההברחות". פרופ' נגל ביקש להסביר: "המכשול שהוקם בעזה היה הרבה יותר פשוט כי הוא יותר קצר, ואולי גם פחות עמוק. יצטרכו להקים כזה מכשול. אם תקים אותו בעזה ולא במצרים, המצרים יכולים לכעוס אבל לדעתי בסוף הם ישמחו. הדבר היחידי, ואני לא רוצה לחזור לשבעה באוקטובר, שמנע את המעבר של הנוח'בה במנהרות, מתחת הקרקע הצלחנו".
"אם יהיה מכשול תת קרקעי לכל אורך הפילדלפי לא יהיו הברחות. בדיוק כמו שבעזה היו מנהרות חודרות, גם ברפיח. עכשיו למדנו איך לחתוך, אפשר לעשות את זה גם במעבר של מצרים ועזה. אפשר להגיע עם זה להסכמה עם המצרים. הבעיה שלהם היא מה תעשה התקיפה הישראלית ברפיח לפליטים ואיך אתה מונע את נהירתם לכיוון מצרים - אם הדבר הזה ייפתר הם יהיו איתנו", הדגיש.
בסיום השיחה הביע פרופ' נגל את דעתו בסוגיית החטופים ובצל המשא ומתן לעסקה נוספת לשחרורם משבי חמאס. "יש שלושה תנאים שהחמאס הציב שאף אחד מהם ישראל לא יכולה לקבל. סינוואר מתחיל להרגיש את החרב על הצוואר, וזו פעם ראשונה שסינוואר קצת יותר גמיש. יש שלושה דברים שהוא דורש, סיום המלחמה והוצאת הכוחות, שליטה בעזה ולא לעשות כלום על הגבול. זה אומר חזרה לשישה באוקטובר שאף אחד לא רוצה. אם אלה שלושת התנאים אין משא ומתן. אם הוא מוכן לעשות דברים אחרים, השאלה אם לעשות משהו זמני".
"אני נוטה להגיד שזה לא עוזר לנו, למעט הבאת 35 שבויים שאני לא רוצה לזלזל בזה, אבל 100 שבויים אצל סינוואר או 135 ברמת הכוח זה אותו דבר - סינוואר לא ישחרר את עשרת השבויים האחרונים עד שתהיה לו תעודת ביטוח מלאה שהוא ימשיך לחיות בעזה ויחיה. הדרך הכנראה יחידה לשחרר את השבויים היא לחץ צבאי, להגיע אליו ולשים לו את החרב על הצוואר", סיכם.
עריכה: שני רומנו
