בצל השיחות בקהיר במסגרת המשא ומתן קרא אתמול (ד') יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לחמאס להשלים עסקת חטופים עם ישראל במהרה. זאת במקביל לריאיון של מוחמד דחלאן שקרא להנהגה חדשה ברשות הפלסטינית. בשיחה עם ניסים משעל וטל שלו ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, הגיב לדברים.
"זה נראה לי יותר אותות מצוקה, ניסיון להזכיר לעולם 'אתם זוכרים שאני כאן'", אמר ד"ר מילשטיין בנוגע לקריאתו של אבו מאזן. "בעיניי לא משם תגיע הישועה, לא מהכרזות כמו אתמול, טוב שהאמריקנים התחילו יותר ויותר לדבר על רפורמות מעמיקות ברשות הפלסטינית. הבעיה המרכזית בעיניי שאבו מאזן חלק מהבעיה".
אשר לריאיון של מוחמד דחלאן הבהיר כי "בין השורות זה ברור לגמרי, ברור לגמרי שהוא מדבר על עצמו. זה ריאיון נדיר, הוא לא מתראיין כמעט בכלל לכלי תקשורת מערביים, ומה שבאמת מעניין בו זה הרצון שלו להתחיל להשתלב בתוך סוג של סדר עתידי בעזה. כשאני בוחן את הערך שלו לעומת זה של אבו מאזן בהקשרים של עזה, הוא הרבה יותר משמעותי. יכול להיות שהוא מתחיל לסמן דרך להיות מעורב. אני לא חושב שיש פה בשורה שהינה נמצאה החלופה לכל המשבר שאנחנו נמצאים בו, אבל זה בהחלט סוג של חידוש כאן".
בתגובה לאמירותיו תהו צמד המגישים אם דחלאן הוא דמות שישראל יכולה לעבוד איתו ב'יום שאחרי', וד"ר מילשטיין השיב: "עקרונית כן. הוא בן חסותו של מוחמד בן זאייד, שליט איחוד האמירויות, וזה אומר שגם הסעודים נותנים לו סוג של אור ירוק, גם המצרים שרואים בו מעין בן טיפוחיו של א־סיסי. יש כאן ריאיון מעניין ובעיקר הקרנת מסרים מעניינים".
בנוסף הביע ד"ר מילשטיין את דעתו על תיעודו של סינוואר במנוסה במנהרות עזה מלפני ארבעה חודשים וההשפעה על הזירה הפלסטינית. "אני חושב שהסרטון הזה מהרבה בחינות המחיש את הפער בעיקר בין השיח או הדימויים פה בישראל לבין המערכת הפלסטינית. אצלנו כמעט צהלו מהסרטון הזה, והוא סרטון מלפני ארבעה חודשים, ובמערכת הפלסטינית היו לו אזכורים קלושים מאוד".
"אם היה איזשהו ניסיון ליצור מהלך פסיכולוגי של השפעה על הציבור הפלסטיני, להראות לו איך מנהיגיו שהובילו אותו להרפתקה כל כך אסונית מתחבאים מתחת לאדמה, זה לא הניב את התוצאות הרצויות, בין היתר כי הציבור הפלסטיני מכיר את המציאות הזו. זה לא שאנשים ראו את התמונות ואמרו 'מדובר במנהיג פחדן', חלק לא מבוטל מהם גם מזדהה עם החמאס", טען.
עוד הדגיש ד"ר מילשטיין כי "אני לא יודע איך להתייחס לטיעונים של ניתוק קשר ולא לסיפור של חיכוכים עזים בין ההנהגה בעזה להנהגה בקטאר. אני חושב שמהרבה בחינות, ואני אומר את זה בצורה מאוד זהירה, יש כאן יותר כמיהות לב ישראליות, ניסיון לעשות השפעה על המערכת הפלסטינית יותר מאשר ציור של בבואה אמיתית".
כמו כן, כאשר נשאל אם צדק נתניהו כשהחליט שלא להמשיך את המשא ומתן בקהיר, הסביר מילשטיין: "הוא ידע גם לפני שהוא נכנס למשא ומתן שהקו האדום של חמאס הוא סיפור הפסקת המלחמה, וזה הדבר המרכזי שעמד בשיחות בימים האחרונים בקהיר. לגבי הסיפור אם הוא צדק או לא, השאלה המרכזית היא האם אתה רוצה לקדם עסקה שבמסגרתה ישוחררו החטופים או שאתה מעדיף להמשיך לנהל סוג של מערכה, שאני לא רואה כרגע איך היא מביאה למיטוט חמאס. בגדול, אני חושב שדי הגענו לצומת מבחינת ההתנהלות של ישראל, שבמסגרתו יש או עסקה - והמשמעות של זה שחרור חטופים והפסקת המלחמה, או שאתה הולך למיטוט חמאס. רק שאני אומר, מה שמתרחש עכשיו, אני לפחות לא רואה איך זה מביא למיטוט חמאס".
"גם אחרי שניכנס לרפיח, יש הרבה עדויות בשבועות האחרונים, במקומות שיצאנו בצפון הרצועה, חמאס חוזר בחזרה כמו נוזל וממלא בחזרה את הוואקום שנוצר", ביקר. "התפיסה הזו, בעיניי המאוד מערבית, שאומרת 'הכנו', ומכאן מדברים על סדר חדש - זה ממש לא העניין. במקומות שבהם חמאס ספג פגיעות קשות, המצב קשה, אבל הוא לא נמחק מעל פני האדמה. אנחנו לא נוכל לפתח שיח או דיון באמת מעמיק על היום שאחרי כל עוד חמאס ממשיך להישאר, גם אם במצב מוגבלות או מוכה. יכול להיות שבכלל לא ניכנס לרפיח. ואז בכלל אני חושב שהמציאות כאן יותר מורכבת".
עריכה: שני רומנו