אם רק תיתן
רוצים להעניק מעצמכם יותר בעבודה? • זה תלוי גם בכם • ניל"י גולדפיין, מלי אלקובי ואפרת אריאלי־להב מבנק הפועלים על המסע אל השיתופיות • פרק 29
עולם העבודה צועד במהלך השנים האחרונות אל עבר תמורות רבות, ומאפשר הרבה יותר שיח שיתופי, לא רק בצמרת ההנהלה. אבל איך עושים זאת בפועל, ומצליחים להשפיע גם בארגונים גדולים ומסועפים? בפרק העשרים ותשעה של 'עתיד מזהיר' בהגשת ניל"י גולדפיין ומלי אלקובי על עולם העבודה החדש, שוחחו השתיים עם אפרת אריאלי־להב, מנהלת המרכז למנהיגות ופיתוח ארגוני בבנק הפועלים, וניתחו את הסוגיה לפני ולפנים.
"חשוב לי לשתף במודל ההשפעה והדאגה, והוא מדבר על העובדה שיש נושאים שאנחנו דואגים לגביהם ואין לנו יותר מדי מה לעשות איתם, ונושאי השפעה שיש לנו הרבה מה לעשות איתם", תיארה ניל"י. "ככל שמעגל ומעגל הדאגה יחפפו כך יהיה לנו יותר נעים ונוח בלב ובעשייה, כי נדע שאנו מתעסקות במה שאנו יכולות להשפיע עליו, ולא נוציא אנרגיה ועצבים על דברים שלא. בגלל שהעולם החדש כל כך כאוטי אנשים מחפשים מחוברות ושייכות, ומה שהיה פעם שבטים ובתי כנסת הפך למקום אחר כדי להיות שותף ובקהילה. מקומות עבודה תפסו את המקום של המבוגר האחראי, של הכפר של פעם, אנחנו המון זמן במקום הזה ואנחנו רוצים להרגיש שייכים. היום מדברים על כך שהיכולת שלנו לתרום ולהיתרם הולכת ועולה, וזה מתחיל מהקהילות שהן מחוץ לארגון".
בתגובה, תיארה מלי: "זה אומר לי הרבה יותר להתייעץ עם כולם ולא רק עם בעלי התפקידים הבכירים, לייצר דיאלוג דו כיווני וסימטרי ולא רק היררכי, לייצר קהילות. קהילות זה אחד הדברים המעניינים שנוצר בעולם העסקים החדש".
"המומחיות שלי הוא לקחת ארגונים בצומת כשהם צריכים להשתנות ולעבור תהליך, ואני מלווה אותם מבפנים", סיפרה אפרת. "בנקים כולם מכירים, אבל בנק הפועלים הוא בנק גדול, ולפני שנתיים אפילו חגגנו מאה שנה. זה גם ארגון מרובה רגולציות וגדול מבחינת היקף העובדים שלו. עולם הפיננסים משתנה מאוד, בעיקר בגלל טכנולוגיות חדשות שנכנסות, אז דופקים בדלת ואנחנו מבינים שעלינו ליצור את הבנקאות החדשה שמתאימה למדינת ישראל. יש בנקים בעולם שכבר עברו את השינוי הזה, שהפכו לארגונים דיגיטליים לגמרי. אנחנו מסתכלים על עצמנו ואומרים שאנחנו רוצים להשתנות, צריכים להשתנות, ויש תוכנית לאיך לעשות את זה".
"גם לכם יש תפקיד - לבקש"
בהמשך, הוסיפה: "אנחנו מבינים שבעולם העבודה החדש אנחנו כבר לא יכולים לצפות מאנשים לעבור שינוי כי ההנהלה הנחיתה אותו מלמעלה. המנהיגות צריכה לסגל לעצמה גישה חדשה כי אי אפשר יותר להחליט ופשוט לעשות, הכל נעשה בצורת דיאלוג. כשבאתי עם הסיפור. אם פעם חשבתי שייקח לי זמן כדי להשפיע על המקום בו אני עובדת, היום אנחנו יכולים לבחור עם אילו ארגונים אעבוד, ולחפש את הארגונים בהם אני הולכת להיות שותפה. זה נכון שזה תפקיד המנהיגות לגרום לזה לקרות אחרת, אבל יש לכם גם תפקיד - לבקש. לדרוש להיות שותפים ולהשפיע, וגם לתת יותר".
"אחת הבעיות הגדולות של המנהיגות בת זמננו היא לשים את האגו בצד, ולהיות מסוגלים להבין שאפשר ללמוד מכל אחד", סיכמה גולדפיין, ואילו אלקובי הדגישה: "לשאול שאלות בניגוד לכל המקום של ההיררכיה, הרעיון הוא לשתף ולהתייעץ. בסוף אנשים צעירים יכולים לתת תשובות הרבה יותר מעניינות לגבי איך הם רואים את דרך העבודה".
