אתמול (ד') פורסם כי אופטימיות זהירה נרשמת בניסיון לכונן עסקה נוספת לשחרור חטופים. על פי ההערכות, 'פסגת פריז 2' עתידה להתקיים כבר בשישי הקרוב. ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, התייחס לדיווחים בדבר התגמשות צפויה של חמאס.
"האם אכן חמאס מתכוון לרכך את עמדותיו?", תהה משעל בפתח השיחה, וד"ר מילשטיין הסביר: "אני גם שמעתי את הנימה הקצת אופטימית שהתחלתם איתה את השידור, ואני אנסה לשים את זה במסגור שמתכתב עם מה שקורה כרגע בזירה הפלסטינית. עדיף למסגר את זה ביותר ריאליזם. כשאני עושה זום על מה שמתרחש בזירה הפלסטינית ואנחנו בוחנים כל שבוע מה משתנה, אני כן רואה משהו שיכול להיות שמתחיל להזיז את החמאס מהעמדות המבוצרות שלו".
עוד טען ד"ר מילשטיין שהציבור העזתי מתחיל לאותת יותר ויותר אותות מצוקה. "תחילת מרמור שבראיית חמאס יכול להתפתח לדברים לא טובים. לסינוואר אין בעיה לראות את דלי הדם הולך ומתמלא, אבל אם יש דבר שיזיז אותו או לגרום לו לבעיות זה תפיסה נגדו בזירה הפלסטינית. אני לא אומר שזה מה שקיים כרגע, אבל אם הסנסורים המאוד רגישים של חמאס, הם מתחילים להרגיש שמשהו לא מאוד טוב במרחב הציבורי. אין עדיין אביב פלסטיני עזתי שיוצא נגדם, אבל יש תחושה לא טובה".
"לכן אתה רואה הלילה את אחד מראשי הלשכה המדינית של חמאס אומר באל ג'זירה, אנחנו מגיעים לדיונים עם גישה מאוד פתוחה", הבהיר. "הוא לא אומר ויתורים, הוא לא אומר הגמשות. יש שני דברים שיכולים להתפתח אם תתרחש הפסגה מחר - יחליטו להתעלם מהניסוח של האם ממשיכים את המלחמה או שזה סוף המלחמה, פשוט ממשיכים הלאה. דבר שני, שהוא לדעתי יותר ריאלי, שחמאס מגיע ואומר 'הסיפור הזה של סיום המלחמה בצורה מוחלטת, מסכימים לוותר, אבל לא נשחרר את כל האסירים'. עסקה מוגבלת לפרק זמן מוגבל, וכמות החטופים שתשוחרר היא כזו וכזו, זה לא הכול תמורת הכול, זה בעצם הפוגה, לא הפסקת לחימה".
ד"ר מילשטיין המשיך והודה: "יכול מאוד להיות שכשהשר גנץ אתמול דיבר על סימנים חיובים הוא דיבר על הדבר הזה. על הנכונות של חמאס להגיד 'בואו נדבר על חלק תמורת חלק'".
לסיום, כאשר נשאל עד כמה הרמדאן עשוי להוות מנוף לחץ על חמאס, ביקש ד"ר מילשטיין להדגיש: "לא צריך כאן יותר מדי להעצים את המועד הזה. הצד הערבי יודע לפתוח מלחמות ברמדאן, זה לא שהרמדאן הוא תאריך מקודש שלא עושים שום דבר, להפך. רמדאן הוא תאריך שמעצים רוחות מלחמה. במידה מסוימת זה קו שאנחנו קבענו, הצד הישראלי, ואנחנו לכאורה מגדירים אותו כסוג של דד ליין. זה די ברור, אני רואה את זה בשיח הבין־לאומי והפלסטיני, שישראל לא יכולה לשבור את הכלים ולהחליט שהיא מקדמת את המהלך הגדול ברפיח אחרי רמדאן אם היא עושה את זה בצורה עצמאית בלי אור ירוק מוושינגטון. זה נראה כמו איום שאין מאחוריו מקל גדול".
"בעיני חמאס, הסיפור של רמדאן, גם אם זה לא איזה אילוץ אדיר, הם כן היו רוצים להביא לציבור שלהם סוג של מתנה קטנה לחג. אבל כאמור, לא להגזים, זה לא משהו שבגלל חמאס הולך עכשיו לוותר על כל הקווים האדומים והערכים שליוו אותו בכל ימי המלחמה", סיכם.
עריכה: שני רומנו