בשבעה באוקטובר, במהלך מתקפת הפתע האכזרית של חמאס על דרום הארץ וכחלק מהקרבות מול אלפי המחבלים שחדרו לשטח ישראל, פעלו כוחות צה"ל רבות בבארי, בין היתר לשחרור בני ערובה שהיו מוחזקים על ידי מחבלי נוח'בה באחד הבתים בקיבוץ. כחלק מהפעילות לשחרורם הורה תא"ל ברק חירם על ירי פגז לעבר הבית שבו הוחזקו בני הערובה. כעת, לאחר ביקורות רבות על ההחלטה, הוחלט כי קידומו של חירם למפקד אוגדת עזה עומד נכון לרגע זה בסימן שאלה.
עומרי שפרוני, קרוב משפחתם של ליאל וינאי חצרוני ז"ל שנרצחו בשבעה באוקטובר בבארי, שוחח עם ינון מגל ובן כספית ב־103fm ותקף בחריפות את הדרג הצבאי והמדיני, ואף קרא לתחקר במהרה את מחדל בני הערובה. "קודם כול זה הזוי בעיניי שאני כאילו מציג עמדה הפוכה, שהפכו את הסיפור הזה לסיפור על ברק, בעדו או נגדו. ברק לחם בבארי, קיבל החלטה ערכית, הוא דאג לפרסם את ההחלטה הזו. הוא התראיין אצל אילנה דיין לפני, לספר על האירוע, על הגבורה שלו, לא יודע על מה בדיוק. תחקיר צריך להיות כי האירוע הזה הוא אירוע חריג שלא נראה כמותו בתוך כל האירוע החריג של שבעה באוקטובר. אירוע חריג מאוד".
"ההחלטה שלו הערכית, לפי מה שהוא מספר, לירות פגז על הבית בידיעה שהוא עלול להרוג בני ערובה, דורשת תחקיר", זעק. "מה הקשר בין זה לבין תמיכה בברק? תחקיר חייב להיות בבית כזה. הבית כרגע עומד, כל הבתים מסביב הרוסים לגמרי בשביל לשקם את השכונה. אף אחד בשכונה לא דרש שהבית הזה יעמוד, מי שדרש זה המשפחות - לא למטרות עדות, למטרת תחקיר. אם אנחנו לא היינו מתערבים, הבית היה הרוס עכשיו וגם את ממצאי התחקיר האחרונים היו מחסלים. מפקד הטנק שירה, גיבור שנפל בהגנה על המולדת בקרבות בעזה, הוא כבר לא איתנו, הוא לא יוכל להעיד מה שהיה שם. ככל שעובר הזמן הזיכרון מטשטש. היה שם טנק אחד, זה הטנק שירה. הדרישה הכי הגיונית וצודקת היא שיהיה תחקיר על הבית הזה כמה שיותר מוקדם".
שפרוני המשיך והתרעם על אופן ניהול האירוע על ידי צה"ל. "השאלה מתי יהיה תחקיר. ידעו לתחקר אירועים מאוד מורכבים תוך כדי לחימה בתוך רצועת עזה, את אירוע התצפיתיות בנחל עוז. למה את האירוע הזה אי אפשר היה לתחקר עד עכשיו? למה? אף אחד לא אומר שלא צריך לתחקר, אבל עובדה שתחקיר כבר חמישה חודשים לא התבצע. לא תחקרו, הראיות נעלמות ואנחנו המשפחות נלחמות. אף אחד בצבא לא מתקשר איתנו. אנחנו הכול דרך התקשורת, ואז אנחנו מקבלים את כל ההודעות התקשורתיות, וזה בדיוק המכתב הזה. כל ההודעות של הצבא אומרות לנו 'ברק חירם הוא קצין מעוטר, רב זכויות, נלחם עכשיו בעזה, תסתמו את הפה'".
"ברק חירם קיבל החלטה ערכית ועדיין מקבל החלטות ערכיות בלחימה. נשקל שינוי למינוי של ברק, ברק עצמו ביקש לעבור לתפקיד מטה ולא להמשיך במינוי המקורי שלו באוגדת עזה, כדי ללמוד עוד וכדי להיות מוכן יותר לתפקיד. בשום שלב לא נאמר את הדבר הטריוויאלי והברור היחיד שיכול להיות - המינוי מוקפא, הקידום מוקפא עד תחקיר. מי שהיה אמור להגיד את זה זה ברק עצמו. אנחנו מדברים על ערכים של הצבא, של המדינה. היה פה כשל, אנחנו הופקרנו, הופקרנו לגורלנו על ידי הצבא ועל ידי המדינה", הזדעק.
עוד טען כי "גם ברק בעצמו, בריאיון מאוד זחוח אם יורשה לי, שבועיים אחרי הטבח הוא מתראיין מחויך, גיבור ישראל, ואומר 'לא הייתה הפקרה'. אז תסלח לי, קצין בכיר בצבא, ואין לי טענה על אף אחד מהלוחמים שלחמו שם כמו גיבורים, אבל קצינים בכירים בצבא שלא מודים שהייתה הפקרה, לא ראויים לקידום, נקודה. קצין שקיבל החלטה ערכית לירות פגז, כל ההתנהלות של ברק חירם, יש פה החלטה ערכית, פקודה בלתי חוקית בעליל - לירות פגז, ככל שאנחנו יודעים. אם בתחקיר יצא שכל הנסיבות מראות שזה לא היה פקודה, בסדר, אני לא בא לשפוט את ברק. יהיה לי קשה מאוד לתת אמון, מקווה מאוד שתהיה שם חקירת אמת, שהתחקיר יהיה בלתי תלוי, חיצוני כמה שניתן. אם המשפחות לא היו מתערבות גם לא היו אומרים שיהיה תחקיר".
"פנינו במכתב לרמטכ"ל, לדובר צה"ל, בבקשה לתחקיר. התשובה הייתה 'נתחקר הכול בסוף הלחימה', ושוב - מי שהפך את ברק חירם לנושא זה ברק חירם עצמו, הוא לא הנושא", הדגיש וסיכם: "פקודה בלתי חוקית בעליל שחייבת להתברר, ועד שהיא לא מתבררת, לא מקדמים אנשים שנותנים פקודות כאלה. גם תוך כדי קרב לא אמורים לירות פגז על בית עם בני ערובה, נקודה. רואים בבירור מהסרטונים של המסוקים, באותו זמן יש גדוד שלם מחוץ לבארי שמחכה לפקודות. יש לך אפשרות לבחור איך אתה מנהל את האירוע. אם הגדוד היה נכנס היה אפשר".
עריכה: שני רומנו