"הרגיש כמו סכין בלב"
בתל אביב התקיימה הפגנה בעד סיום המערכה ותמיכה בתושבי רצועת עזה • רותם גרינגליק, אחותו של סרן שאולי ז"ל שהתעמתה עם המפגינים במקום, שיתפה
רותם גרינגליק, אחותו של סרן שאולי גרינגליק ז"ל שנפל בקרב ברצועת עזה, התעמתה אתמול (ג') בכיכר הבימה מול מפגינים שדרשו את סיום המלחמה בעזה והביעו תמיכה באוכלוסיה האזרחית בעזה. תיעוד העימות הפך לוויראלי ועורר סערה ברשת. בשיחה עם אראל סג"ל ב־103fm זעקה רותם את זעקת המשפחות השכולות ושיתפה בכאבה העמוק לאחר שאחיה נפל על הגנת המולדת.
"הפתיע אותך?", התעניין סג"ל, וגרינגליק הודתה: "כן, את האמת שכן. זה מאוד הפתיע אותי. ממש ישבתי בלי להתייחס לזה בכלל, ואז נהיה בינינו שקט בין החברים, חברים של בעלי מהצוות. התעצבנתי, וזה ממש בער בי כי הרגשתי נורא צבועה. לשמוע את הדבר הזה בכלל, זו הייתה הפגנה, הקריאו עדויות של ילדים עזתים מהמלחמה בעזה. אני אומרת לעצמי איך בכלל אפשר לרחם על אנשים כל כך אכזריים שעשו את מה שהם עשו ב-7 באוקטובר, שעדיין מחזיקים בילד בן שנה, בנשים, ילדים, זקנים, כל הגילאים. אותי זה פשוט קומם".
עוד הדגישה כי "זה היה כל כך מיעוט שגם אחר כך ניגשו אליי אנשים ואמרו לי 'יש חופש ביטוי, אבל מתבלבלים בין חופש ביטוי לבכלל לשים לב למול עינינו'. זה קומץ מאוד קטן, אנשים מאוד קיצוניים, לא מייצגים אף צד בשום מקום בארץ, אנשים מאוד מנותקים שרואים את המציאות באופן מעוות. העזתים אשמים, והם לא אנושיים, הם חיות אדם. מבחינתי, זה בכלל לא צריך להיות משהו שמושמע בעיר שאני חיה בה, מטיילת בה, נמצאת בה כמעט כל חיי הבוגרים".
"יש מלחמה בחוץ, היום בבוקר הותרו לפרסום שניים. אנחנו עדיין במלחמה שקורית זה עתה, הילדים שלנו זה החיילים - אח שלי הוא הילד הזה שהלך להגן על המדינה, שתהיה לנו מדינה. הוא נפל להקריב את החיים שלו כדי שנעמוד פה. בגלל זה זה כל כך כאב לי, זה הרגיש כמו סכין בלב", שיתפה.
"אין ספר הדרכה שאומר 'אתה אח שכול'"
בהמשך סיפרה גרינגליק על ההתמודדות עם השכול שפקד אותה ואת משפחתה, ועל השוני בין משפחה למשפחה. "אני יכולה להגיד שאין לזה ספר, אין ספר הדרכה שאומר 'אתה אח שכול', יש הדרכות לאבלים, השבעה זה אחד הדברים הכי מדהימים, ובכלל השנה. כל תהליך האבל הזה מאוד חשוב, להגיד אם יש איזושהי דרך? לא. יש אנשים שיעדיפו שלא יפנו אליהם, שלא ירצו שישאלו אותם מה שלומם, כל אחד בדרך שלו".
"אני יכולה להגיד על עצמי ועל המשפחה שלי האישית, שכבר לא אישית, היא מאוד ציבורית בגלל שאולי ובזכות הדברים הנפלאים שיוצא לנו להיות חלק מהם, אצלנו החיים הם מאוד חזקים. דרך המוזיקה בעיקר, אבל גם הוצאנו סטיקר לזכרו של שאולי שכתוב 'במותו ציווה לנו לעשות חיים'. שאולי היה בן אדם שהאמין בחיים, שצריך לחיות אותם באהבה גדולה, בטוב, בחיבור לעצמך. אני מאמינה שככה זו הדרך. לא כולם רוצים חיבוק, לא כולם רוצים שתיגשו אליהם, ומצד שני חלקם כן רוצים", אמרה.
לסיום ביקשה גרינגליק להבהיר כי "זה מחזק. החום והאהבה שמקבלים זה הכוח, זה מה שנותן לנו להרגיש שלא סתם, שאנחנו פה לחיות ביחד את החיים בשלווה ובאהבה, כמה שאפשר. בעיניי, זו החשיבות, החשיבות היא בעצם לבוא ולראות, לבוא ולהיות ביחד. אני מרגישה גאווה ענקית ששאולי הוא אח שלי, וזה אפילו לא קשור לכמה מדברים עליו. שאולי היה שאולי והסיפור שלו הדהד הלאה, אבל עדיין אני גאה לראות את העם שלנו מתאחד, מתוך כאב וסבל אבל אנחנו מתאחדים לאט לאט".
עריכה: שני רומנו
