"דפקו בדלת, ניסיתי לשכנע אותם שהוא פצוע"
יעל רום, אימו של סמל עוז שמואל ארדי ז"ל, תיארה בדמעות את הרגע שבו נודע לה על נפילת בנה היחיד • הודתה בכאב: "אין את מי לבקר, אין אותו יותר"
ב־14.12 נפל סמל עוז שמואל ארדי ז"ל בקרבות בדרום רצועת עזה. אימו יעל רום שוחחה עם איריס קול ב־103fm שיתפה בקשיים בעקבות אובדן בנה האהוב.
"עוז ילד חייכן מאוד, מאוד אוהב לעזור. אנחנו גרים בקיבוץ חצור, והקהילה פה ממש לאורך השנים תמיד היו תופסות אותי המחנכות, חברי הקיבוץ, ומספרים לי על כל מיני מעשים טובים שעוז עזר", שחזרה. "פשוט היה ילד שמאוד מאוד אוהב לעזור. תמיד דאג לחבר'ה שלו, תמיד היה דואג לארגן, לסדר, כשצריך להרים פרויקט הראשון שנמצא שם עם הטרקטור, המלגזה, כל כלי העבודה. הוא היה גם איש עבודה נהדר, הוא מאוד מוכשר".
עוד שיתפה על בנה כי "הוא עבד בחקלאות מינקותו, הוא גדל על הברכיים של אבא שלו עידן, אבא שלו חקלאי. על ברכיו הוא נהג בטרקטורים. הוא היה מאוד מאוד אהוב. הוא נבחר להנדסה קרבית, הוא כל כך התלהב. אנחנו באופוריה שקרית, חיים במחשבה שיום אחד שהילדים שלנו יתגייסו לצבא יהיה שלום".
על הרגע שבו נודע לה על נפילת בנה, סיפרה בבכי: "ראיתי את אחי במדים. אחי לחם בגזרה ברעים. חשבתי שזו הפתעה, כי גם את אחי לא ראינו המון המון זמן. חיבקתי אותו, נישקתי אותו, אמרתי לו 'יואו, איזה כיף לראות אותך'. שמחתי כל כך לראות את אחי. שום אסימון לא נפל, שום דבר. אחרי דקה דפקו בדלת. ניסיתי לשכנע אותם שהוא פצוע, שיקחו אותי אליו. שאני אראה אותו, שאני אהיה לידו והוא יצא מזה. אני מנסה לשכנע אותם והם עם פנים חתומות והראש מהנהן לשלילה. אין את מי לבקר, אין לאן להגיע. אין אותו יותר".
"עוז נפל ב־14 בדצמבר. עד היום הקהילה עוטפת אותנו. חברים מתקשרים, שולחים אהבה. יש לי חברה שבכל בוקר היא שולחת לי 'חיבוק יעלי'", סיפרה בדמעות. "הוא בן יחיד. אנשים שומרים על נפשי. כולם מתקשרים כל הזמן. ישבנו בשבעה, אף אחד לא ידע מה להגיד".
עריכה: שני רומנו
