"באיזה עולם חצי שנה אחרי הממשלה נדבקת לכיסא?"
יעל אלון, אימו של סרן דור שדה ז"ל שנפל יומיים אחרי בוקר השבת השחורה, על מחאת המשפחות השכולות במשכן הכנסת
תקרית קשה נרשמה אתמול (ד') במשכן הכנסת כשיו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין אמר לרוני ניימן, דודה של רותם ניימן שנרצחה במסיבת הטבע בקיבוץ רעים, "עוף לי מהעיניים" לאחר שהגיש לו מכתב פיטורים של של חברי הממשלה. יעל אלון, אימו של סרן דור שדה ז"ל, מפקד מחלקה בגדוד צבר בחטיבת גבעתי שנפל יומיים לאחר בוקר השבת השחורה, הייתה גם היא בכנסת אתמול, והיום תקפה בחריפות.
"זה משפיל, בתור הורים, משפחות שכולות, אזרחים במדינה, זה לא מתקבל על הדעת שידברו אלינו ככה", התרעמה אלון. "אנחנו בחרנו בהם, אנחנו משלמים להם את השכר, הם מייצגים אותנו וצריכים לעבוד בשבילנו - וזה לא קורה".
באשר למטרת הגעתם למשכן הכנסת הבהירה אלון כי כל רצונם הוא שהממשלה תניח את המפתחות על השולחן. "שהאנשים האלה ייקחו אחריות על מה שקרה במשמרת שלהם ופשוט ילכו הביתה, אם הם לא יודעים לעשות את זה נעזור להם. אנחנו מפטרים אותם - אנחנו העם. שייקחו אחריות על מה שקרעה פה. קרה פה אסון נוראי שלא קרה מאז שקמה המדינה, ישראלים נרצחו בבתים שלהם, נחטפו, נאנסו".
"איפה זה נראה הגיוני? באיזה עולם זה נראה נורמלי? באיזה עולם חצי שנה אחרי שהדבר הזה קורה והממשלה הזו נדבקת לכסא ולא זזה, לא מוכנה להקשיב, לקחת אחריות. זה נראה נורמלי? באיזשהו עולם? משפחה שכולה שבאה לדבר בוועדה בכנסת גם חוטפת התבטאויות נוראיות", תקפה ושיתפה בכאב: "הגעתי הביתה באפיסת כוחות, בתחושות נוראיות. אני ישבתי מאחורי טלי גוטליב והייתי מובכת מנבחרת ציבור שמתנהגת ככה. התעסקתי בטלפון וצחקתי לעצמי כי לא ידעתי איך להגיב לדבר הזה. מבוכה נוראית והשפלה נוראית".
כמו כן, כאשר נשאלה אם הם מתכוונים להמשיך בקריאה להחלפת הממשלה, אלון אישרה זאת ותקפה את הדיונים בחוק הגיוס: "ברור, עד שהם לא ילכו אנחנו במחאה, לא נפסיק את זה. זה לא יכול להימשך ככה, זה לא הגיוני. אחרי יום כיפור הייתה תקופה, העם יצא, ובסוף מי שהיה צריך להבין הבין. פה אין שום עתיד כזה. היינו בוועדה שדיברה על שוויון בנטל, באיזה עולם נורמלי יכול להיות אנשים שמקבלים פטור משכול?"
"הבן שלי מת כי הוא התגייס לצבא ועשה את חובתו, הוא רצה להתגייס, רצה לתרום, עשה דברים משמעותיים, ויש אחרים שזה בכלל לא באג'נדה שלהם", זעקה. איך זה יכול להיות? אבא שלי נהרג, הבן שלי נהרג, והם עדיין בחיים שלהם, חיים אותם בשלמותם. איך זה יכול להיות? איזו חברה מתוקנת זו? אני כבר איבדתי את הבן שלי, אין לי יותר בנים להקריב, אבל אני חושבת על שאר האזרחים פה - איך זה יכול להיות שאתם נותנים יד לדבר הזה? אין לי כבר בנים להקריב פה, תחשבו על עתיד הילדים שלכם, הנכדים שלכם", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
