"כל אחד שעיניו בראשו מבין שקורה כאן משהו מכפיש"
פרופ' יונתן דקל חן, אביו של שגיא דקל החטוף בשבי חמאס, תקף את התנהלות הממשלה מול המצב: "רה"מ וחלק משריו מחפשים כל תירוץ לא להשלים את התהליך"
שגיא דקל חן בן ה־35 נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז בבוקר השבת השחורה של 7 באוקטובר, ומאז הוא נמצא בשבי חמאס. פרופ' יונתן דקל חן, אביו של שגיא דקל, התייחס לניסיונות להוביל לעסקת חטופים נוספת ולמה שנראה כמו דשדוש המשא ומתן בנדון.
תחילה שיתף פרופ' דקל חן כיצד סייעה לו אזרחותו האמריקנית במאבק להשבת בנו. "האזרחות היא מעין זכות נלוות. בהחלט האזרחות הזו נתנה לי גישה, יכולת לגשת אל הרשויות האמריקניות, ושתהיה אצלן פתיחות ומחויבות גם להקשיב וגם לפעול. בסופו של דבר לא האמריקנים משחררים, יש כאן שני צדדים ומתווכים באמצע, ארה"ב היא מדינה שמנסה לתווך. יש פה את חמאס, ויש פה את מדינת ישראל, האמריקנים עושים את המיטב והמירב שהם יכולים לעשות כצד שלישי ללחוץ על כולם".
"אני חושב שכל אחד שעיניו בראשו מבין שקורה כאן משהו מכפיש, משהו קשה ביותר", אמר ותקף: "ככל שאני מצליח להבין, ראש הממשלה וחלק משריו מחפשים כל סיבה וכל תירוץ כדי לא להשלים את התהליך של החזרת החטופים. מ־2007 אנחנו חיים תחת איום החמאס כל יום, יורים עלינו כל שבוע אם לא כל יום. אף אחד לא צריך לשכנע אותי ולהטיף לי שצריך לחסל את החמאס. אני גידלתי שם ארבעה ילדים נפלאים, אני מקווה שיום אחד אני אוכל להמשיך לגדל שם את נכדיי אם נחזור למקום. ברור מאליו שצריך לחסל את החמאס, נקודה".
בתגובה לאמירותיו תהה פרופ' אלדד אם היה בעד שחרור בנו והישארות חמאס בשלטון ברצועת עזה, ופרופ' דקל חן התרעם: "זו שאלה נבזית, אף אחד לא שואל את זה במציאות. אתה מנסה להכניס אותי לפינה שאני לא הולך אליה, מצטער. אני מאמין בכל ליבי שאפשר את שני הדברים יחדיו. אפשר לשחרר בחיים את החטופים, אך ורק באמצעות מו"מ כלשהו, עם אויב אכזר, רצחני, איום ונורא, אבל זה האויב שיש לנו. כדי להשלים מו"מ עם אויב נוראי צריך לשבת עד שיוצא עשן לבן, לא בכל הזדמנות למשוך חזרה את גיבורי ישראל, שהם אלו שאחראים על המו"מ. לא לקצץ להם בכל האפשרות את מרחב התמרון".
"בואו נזכר שמאז אירועי ספטמבר 1996 אני חי את הגבול יום יום. מי שיושב בראש ומי שאשם במה שקרה, העיקרי, בשבעה באוקטובר - זה ראש הממשלה שלנו", הכריז. "להחזיר את החטופים או את מי שאפשר, להחזיר אותם בחיים, לא להקריב אותם פעם שנייה. הקריבו אותנו, ובוודאי את החטופים, בשבעה באוקטובר. לא יעלה על הדעת שיקריבו אותם פעם שנייה - בבקשה אל תעמידו שזה או זה או זה, או חטופים או השמדת החמאס. זה הקו של ממשלת ישראל וזה אנטי יהודי, אנטי ציוני. זה פוליטי, זה לא אמיתי, זה לא לאומי, זה לא קשור לביטחון ישראל".
פרופ' אלדד הוסיף ותהה אם לדעתו עסקת שליט הייתה מוסרית, ופרופ' דקל חן ביקר בחריפות: "מה זה מעניין אותי כרגע? אותו ראש ממשלה הוא זה שאישר את שליט. לך אליו ותשאל אותו. אני לא סנגור של ממשלת ישראל ולא של ראש הממשלה, אתה שואל שאלות כאלה כדי להכניס אותי לפינה. ניתן היה בהרבה מקרים בין אותו הרגע עד שבעה באוקטובר לטפל בסינוואר, מי לא טיפל בסינוואר? המשוואות האלה הן מטעות את הציבור דרך הקו של ממשלת ישראל, שבעיניי לא ציונית ולא הומנית בכלל".
"שגיא זיהה את החדירה, מה שהוא לא הבין שלא הייתה חוליה - היו 200"
בנוסף שיתף פרופ' יונתן דקל חן על בנו האהוב המצוי בשבי חמאס 175 ימים. "הוא נחטף כמו שעוד 80 איש נחטפו מקיבוץ ניר עוז. בינתיים 40 חזרו, אנחנו יודעים שמתוך ה־40 שנותרו בידי חמאס, 12 כבר לא בחיים. אנחנו לא יודעים דבר על עוד 28. שגיא, כהרגלו, בשבתות וימי חג קם מאוד מוקדם כדי לעבוד על הפרויקט האהוב שלו, להפוך אוטובוסים ישנים לדברים שמישים. במקרה הספציפי הזה הוא היה באמצע פרויקט גדול, להפוך ארבעה אוטובוסים ישנים של שדות תעופה לכיתות טכנולוגיות ניידות".
"הוא זיהה בהתחלה את החדירה, הוא ראה חוליה, הוא ואחרים שקמו מוקדם. הקפיצו את הקיבוץ, אמרו לכולם להסתגר, הקפיצו את כיתת הכוננות", תיאר. "מה שהוא לא הבין באותו הרגע שלא הייתה חוליה בקיבוץ, היו 200. ניסו להגן על הקיבוץ עד סביבות 8:30, ואז הוא נחטף. חברי כיתת הכוננות כמעט כולם נהרגו או נחטפו. הקיבוץ היה לבד עד 14:30".
לסיום סיפר כי "צה"ל לא ירה כדור אחד בקיבוץ ניר עוז, והוא הגיעו שעה אחרי שכל המחבלים והבוזזים עזבו את המקום, אחרי שרצחו 40 מחבריי. על שגיא אנחנו יודעים רק שהוא היה חי בסוף נובמבר האחרון, מתוך העדויות של אלו ששוחררו, חלקם מניר עוז. מאז אנחנו לא יודעים דבר".
עריכה: שני רומנו
