שלומית תמיר סיפרה על תחושותיה לפני 7 באוקטובר: "לא היה פשוט עבורי כמי שיש לה את היכולת לראות קצת מעבר. תמיד אנשים ראו אותי כאדם פסימי, דווקא בגלל זה, תמיד אני זאת שמבלה באופרות הידועות בתפאורה ובלבוש מן האגדות ותמיד עם סיום טרגי. אופרות כאלו, במיוחד עם סיום כואב וכמה שיותר, היו ללא ספק מנת חלקי בכל הזדמנות שנקראה בדרכי".
לדבריה, "יש כאלה שאומרים שאני דרמטית, טרגית. החיים יפים כאגדה עד לטרגדיה הבאה שהיא קיימת ומלווה אותנו מעצם החיים עצמם. 7 באוקטובר, מבחינתי, זו אופרה טרגית של אנשים מלאי צבע, אוהבי חיים".
במהלך הפתיח ציינה בהתרגשות את חזרתה לשידור לאחר חודשים: "אני בעצמי לא מאמינה שאני כאן איתכם. שכחתי בכלל איך אני נראית בלייב. זה נראה שכמעט בלתי אפשרי. אני חוזרת אליכם, לשתף אתכם על איך אפשר לראות אחרת בכל זאת את הדברים. יש לי הרבה מה לומר על איך לראות אחרת קצת את הדברים, גם במצב שבו אנחנו נמצאים".