הלוואה וקוץ בה
לקחתם יותר מדי הלוואות וכעת אתם חיים מהחזר להחזר? • קובי דהאן ואופיר זילביגר הסבירו איך חוזרים למסלול ומוותרים על הלחץ הכרוך בכך • פרק 08
הלוואות. החלטה מפתה, המעניקה חופש כלכלי לטווח הקצר, אך עלולה לעלות לנו ביוקר בהמשך, ואף להכניס אותנו למצוקה כלכלית שלא נצליח לצאת ממנה במשך זמן רב. בפרק השמיני של 'נקודת מפנה' בהגשת קובי דהאן ואופיר זילביגר שיגרום לכם להחזיר את השליטה בעולמכם הפיננסי אליכם, שוחחו השניים על האופן בו יש לסגור את ההלוואות הנערמות ומסבות לנו לחץ רב בכל חודש, וכיצד יש להתנהל כשכן מחליטים לקחת הלוואה.
"זה נושא שעושה פריחה לחלק מהאנשים", פתח קובי. "כמעט ואין אנשים שלא לקחו הלוואה, בטח משכנתה, וזה נראה לנו חלק סטנדרטי מהחיים. החלק הכי חשוב הוא להתחיל עם הנטל, הסטרס, כי הרבה פעמים אנו אומרים שכלכלה היא רובה פסיכולוגיה. יש משפחות שכל הזמן נמצאות במצב של החזר הלוואות קבוע. לפני, יש כל מיני דברים שאנו עושים, כל מיני התנהגויות שמביאות אותנו לתוך הדבר הזה. הנגישות שקופצת לנו בכל מקום גוררת אותנו למחשבות של 'אולי אחליף את האוטו'".
בתגובה, אמר אופיר: "רואים בפועל עלייה מתמשכת בלקיחת הלוואות צרכניות, לרכב, לחופשה, אפילו פריסה בתשלומים לסופר, בוסט קטן לתזרים. עם השנים זה הולך וגדל, ונוצרת בעיה - רואים הרבה משפחות עם החזרים חודשיים גבוהים. זה לא מסתדר, קשה להחזיק כך בית, ההכנסה הפנויה קטנה, אין מספיק כסף לחיים עצמם. זה מוריד את רמת החיים, אך אנו לא יודעים להקטין את רמת החיים, ולכן מגדילים את החוב. מהי הבעיה הכלכלית הגדולה ביותר? הפער בין ההכנסות להוצאות. זה כדור שלג שמשפחה יכולה לגלגל אותו כמה שנים, אך ביום אחד אתה נהיה לקוח מוגבל בבנק. כך אנו צוברים עוד הלוואות. אם לא אפתור את הבעיה הבסיסית תמיד אצטרך לקחת עוד הלוואה מתישהו. זה מאוד לא נעים, ולכן צריך לשאול את עצמנו ברמה ההתנהגותית מה צריך להשתנות. אם לא נשתנה, שום תוכנית כלכלית לא תעזור".
"צריך לבטל את האוטומט"
"אני כן רואה יותר מודעות לקנייה בתשלומים, זה קורה בגלל זמינות ההלוואות היום, באפליקציות, בטלפון, דרך כרטיס האשראי", הודה. "האוטומט שלנו הוא לרכוש באשראי, היום ילד שיוצא לעולם לא מכיר מציאות נטולת אשראי. צריך לבטל את האוטומט. יש אנשים שנכנסים לחובות בגלל אירועים משפחתיים. הגעתם למצב בחיים שיש לכם הלוואות וההחזר החודשי לא נעים לכם? צריך להפוך את זה להזדמנות. זיהיתי, יש לי חובות, עליי למצוא מה כושר ההחזר של המשפחה. הכי גרוע זה לבוא לבנק בלי תוכנית, לקבל הקלה ולא לעמוד בה. כי אז אתה שרוף, אף אחד לא ידבר איתך. אחרי צריך לעשות רשימה של כל ההלוואות".
דהאן הסכים והוסיף: "זה כמו להיות נרקומן. יש אנשים שמתמכרים להלוואות כי התמכרו לכל מיני תוצאות, ולכן צריך להבין איך לא חוזרים לאותה התנהלות. בכל פעם אני סוגר הלוואה קטנה, מתפנה לי תקציב, ואז אני מעביר אותו להלוואה הבאה. לא מעט אנשים אומרים 'ניקח הלוואה, אני חייב חופשה'. דיברתי עם חבר שנסע עם כל משפחתו לארה"ב, וכששאלתי איך היה, הוא השיב שהיה על הפנים, ואמר שלאורך כל החופשה חשב על החזרת ההלוואה בשלוש השנים הקרובות. התחושה הייתה לא טובה. האדם הזה הודה בפניי שזו הייתה טעות לקחת את ההלוואה. הרבה פעמים אנחנו לוקחים הלוואה בשביל משהו יחסית קצר, ואחרי זה היא עולה לנו ביוקר".
בסיום השיחה, הדגיש זילביגר: "אם אני לא מסתדר עם ההחזרים החודשיים, אני יכול לחשוב על פריסה של ההלוואה או על איחוד ההלוואות - לקחת הלוואה אחת גדולה אחרי שאני מבין כמה כסף אני צריך. יותר קל לי להתנהל עם משהו אחד, וזה גם יתאים לתקציב החדש. יש לכך גם חסרונות, יכול להיות שזה יפגע לנו בריבית ויימרח. החשש הוא שתיקח הלוואה, תמשיך להתנהג כמו שהתנהגת, ואז זה שוב לא יספיק. כשעושים את הצעד הזה, הוא צריך להיות רק תחת תוכנית כלכלית. כשהייתי במינוס, כל פעם ניסיתי לפתור הלוואה אחת, ואז זה תקף אותי ממקום אחר".
עריכה: מיכל קדוש
