"עדן התקשרה בצרחות, שמענו מחבל אומר 'בואי'"
שירית, אימה של עדן ירושלמי שנחטפה לרצועה: "אין לנו אות חיים" • על הדיון בכנסת: "לא צריכה עוד דיון כדי להבין מה בחורה בשבי חמאס עוברת"
דיון חירום קשה התקיים אתמול (ג') בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי שבמסגרתו חטופות ששוחררו מהשבי ומשפחות חטופים תיארו את הזוועות שהם עוברים בשבי מבוקר השבת השחורה. שירית ירושלמי, אימה של עדן ירושלמי החטופה ברצועת עזה, תיארה את תחושותיה בעקבות הזמן הרב שעבר מיום חטיפתה.
"כל כך הרבה שואלים מה שלומי שכבר אני לא יודעת מה לענות", אמרה בכאב. "מאוד קשה לנו, 180 ימים, חצי שנה, זה הזיה. אנחנו נמצאים במציאות לא נתפסת. לשמוע כל מיני עדויות, גם בחדשות, זה מאוד מאוד קשה. קשה לנו. חוץ משבעה באוקטובר שידענו שהיא נחטפה לא פצועה, מעבר לזה אין לנו שום עדכון. לצערי לא ראו אותה. אין לנו אות חיים. עדן הייתה במסיבה, הייתה אמורה להתחיל משמרת בשעה 9. בשש וחצי התקשרה להגיד שסוגרים את המסיבה בגלל ההתקפה".
שירית המשיכה ותיארה את השיחה האחרונה עם בתה, שבה הבינה שהיא נחטפת על ידי מחבלי חמאס. "היא התקשרה בצרחות, בהיסטריה, שיורים עליהם. שני, אחותה הגדולה, הייתה איתה בטלפון קרוב לארבע שעות, ניסתה להתחבא, הייתה בהתחלה ברכב עם שתי חברות שניסו לברוח, ירו עליהן. שתי הבנות נרצחו, היא שכבה עוד 45 דקות ברכב. לאחר מכן היא יצאה, רצה בשטח הפתוח, ראתה שיח, הסתתרה שם עד שהיא נתפסה. שמענו את המחבל אומר לה 'בואי'. ארבע שעות של ייסורים, ניסתה להסתתר, התחננה שיבואו להציל אותה. אני בתמימותי אמרתי לה 'עוד מעט יגיעו, אל תתרוממי', אבל אף אחד לא הגיע".
בנוסף, כאשר ביקשו צמד המגישים לדעת מהי דעתה על ההפגנות הקוראות להשבת החטופים בהקדם ולהפלת הממשלה, הודתה: "אנחנו כמשפחה לא מדליקים הרבה טלוויזיה, פחות תקשורת. אנחנו גם פחות בהפגנות האמת, כל מה שקשור לבת שלי, גם בנושא הנשים שצריך כבר לשחרר את הנשים ובכלל את כולם, אבל אישה בשבי זה אלוהים ישמור. לא רוצה לחשוב מה עובר על הבת שלי".
הפלת הממשלה? "לזה יש זמן אחר כך, כרגע צריך להתמקד רק בלהחזיר את החטופים"
"שמעת את העדויות?", התעניינו כספית ומגל נוכח התיאורים הגרפיים המחרידים היוצאים משבי חמאס מפי אלו ששוחררו בעסקה הקודמת, וירושלמי חשפה: "שמעתי אותן פעם ראשונה אתמול בכנסת. ידעתי שיש את העדות של עמית, נמנעתי לשמוע אותה. גם המשפחה שלי אמרו לי 'אל תשמעי', אבל בכנסת ידעתי שאשמע. שמעתי חלק מהעדויות, זה היה ממש מפחיד. זה היה נורא. שמענו גם תיאורים גרפיים קשים שפורסמו ברשתות מאנשי זק"א".
עוד הדגישה כי "אני באמת לא צריכה עוד תזכורת או איזושהי עדות בשביל להבין מה בחורה שנמצאת בשבי החמאס, מה היא עוברת. הבת שלי שם חצי שנה, אין לנו חיים. הבטן שלי מתכווצת רק מלחשוב על זה. המטרה שלנו זה רק החטופים, ההפגנות זה גם החטופים, גם להפיל את הממשלה. מלחיץ אותי רק לחשוב להיכנס לכל זה. לזה יש זמן אחר כך, כרגע צריך להתמקד כולם רק בלהחזיר את החטופים. זה לא שלא היינו בישיבות של קבינט, הבת שלי הייתה, גם אחי, אנחנו בקשר עם מטה החטופים".
בתגובה לאמירותיה תהו השניים אם היא חושבת שההפגנות פוגעות במאבק להשבת החטופים. ירושלמי הבהירה: "לא יודעת אם הן פוגעות, אבל זה עוד הפעם נהיה עם פילוג, ולי אישית זה עצוב. חבל לי שאנחנו במקום הזה. הממשלה צריכה לעשות הכול, ואם אין משא ומתן ואם אומרים שייכנסו לרפיח, למה לא נכנסים לרפיח? יש לי המון שאלות, אבל קשה לי לענות עליהן. אני בטוחה שיש קושי מאוד גדול כי אנחנו מול ארגון טרור מאוד אכזרי. אני בטוחה שזה לא קל. אבל מה שאנחנו יכולים לעשות כמשפחה, אם זה ללכת לעצרת, לתלות שלטים, לפרסם את הבת שלי, לצעוק את הצעקות שלה. מעבר לזה אין לי".
"יש כאוס, יש חילוקי דעות, אבל תמיכה בהפגנות לא תשרת את הבת שלי. אולי מסר של פיוס, אולי להשאיר רגע את הפלת הממשלה לאחר כך, אולי יותר להתמקד במה אפשר לעשות בלהחזיר את החטופים הביתה. אני לא יודעת, אבל כל ההפגנות האלה, אוקי, הפלנו את הממשלה ולא תהיה הכרעה, ישכחו מהחטופים. אני בסך הכול אימא של ילדה חטופה, לא פוליטיקאית, רחוקה מזה. אני רוצה את הבת שלי בבית, עכשיו אני רוצה אותה בבית. חצי שנה זה כבר התעללות מעל ומעבר למשפחות, לכל המשפחות. לדעתי זה לא יתן כלום כמשפחה לילדה חטופה", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
