"קשה לדמיין מה עובר על המשפחות"
ענת דוידוב פתחה את התוכנית בהתייחסות לטלטלה הרגשית שעוברות משפחות החטופים: "זה לא יהיה חג חירות ללא חירותם של החטופות והחטופים"
משפחות החטופים עוברות טלטלה רגשית. הידיעות הכביכול אופטימיות מעודדות לזמן קצר, ומייד זה מתחלף בפסימיות. יחזרו-לא יחזרו, מתי יוציאו אותם סוף סוף מהתופת, מהמרתפים הטחובים והמזוהמים? בתנאים לא אנושיים. תתי אדם מחזיקים ב־133 נשמות, בהם יש חיים ויש גם לא מעט מתים.
קשה לדמיין מה עובר על המשפחות שנעות כאמור בין תקווה קטנה לייאוש גדול, ועוד יותר מה עובר על הנשים הצעירות שעוברות התעללות מינית קשה, ככל הנראה גם הגברים, על פי עדויות של מי שחזרו מהתופת. על הקשישים - מי יודע מה איתם בכלל, הילדים. קשוח.
אתמול עשרות משפחות חטופים שלחו מכתב לחברי הקבינט הבטחוני. נצטט פסקה אחת ממנו: "מדינת ישראל כשלה בהגנה על אזרחיה באסון בשבעה באוקטובר. חצי שנה אחרי, הדרך היחידה להתחיל את הכפרה ואת תהליך השיקום והריפוי של החברה בישראל בעקבות המחדל, היא דרך השבת כל החטופים - החיים והנרצחים הביתה. כולם. כולל כולם", כך המשפחות, וזה לא יהיה חג חירות ללא חירותם של החטופות והחטופים.
