ביוזמתו של ח"כ משה טור־פז התקיים השבוע דיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בנוגע לפיקוח של משרד החינוך על המוסדות החרדיים. בשיחה עם אודי סגל ואלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, שיתף חבר הכנסת בפרטים.
"לצערי המסקנה היא שאין פיקוח או פיקוח דל מאוד", הכריז חבר הכנסת והסביר: "הדיון הזה, שהיה אמור להתקיים בוועדת חינוך, נדחה כמה פעמים, ואנחנו בעצם ראינו בדיון הזה, שהתקיים עם דרג ב' של משרד החינוך, האנשים הבכירים באמת לא טרחו להגיע - שיש שני משרדים חינוך, את משרד החינוך של קיש - לכלל ילדי ישראל, ואת משרד החינוך של חיים ביטון שזה החינוך החרדי".
עוד הדגיש כי "אין פיקוח, המשכורות של המורים יוצאות מעמותות, אין שם לימודי ליבה כמו שצריך, המון כשלים שבסוף גם מולידים את התוצאה שהם חייבים להתגייס, כי בין השאר לא מחנכים שם לשירות כלשהו. זו אוטונומיה שגדלה ותפחה במערכת החינוך, היום היא יותר מחמישית ממשרד החינוך. זה גם 20 אחוזים מתלמידי ישראל, אבל גם דברים שבעבר היו נהוגים, למדו מתמטיקה ואנגלית כמה שעות, היום כבר לא".
לדבריו, "יש שתי רשתות חרדיות שהן אוטונומיה מוחלטת, מקבלות 100 אחוזי תקצוב, אבל המחויבות שלהן ללימודי ליבה היא חלקית במקרה הטוב. אין שום בקרה ומנהל תקין. הייתי אחראי על החינוך החרדי בירושלים, אין פה שום דבר שאני מנסה לפגוע בחרדים - תקצוב חלקי לליבה חלקית, זה מה שאנחנו מבקשים".
"אנחנו עושים עבור הציבור החרדי, אני מקבל הרבה מאוד חיזוקים", הדגיש וטען כי ישנו פער בתפיסה בין הציבור להנהגה החרדית: "הפוליטיקה החרדית הולכת חד משמעית נגד האינטרס הציבורי גם של החרדים וגם של מדינת ישראל. כוח, כסף ושליטה - נורא פשוט. לכן, מה שאנחנו עושים פה זה בסך הכול סדר, דין תלמיד חרדי כדין תלמיד חילוני כדין תלמיד נוצרי".
כמו כן, כאשר נשאל אם הוא מרגיש רצון מצד החברה החרדית לשנות את ההתנהלות, השיב קינלי נחרצות: "בהחלט. אחד מכל חמישה חרדים היום חרדי מודרני. הם עברו את תהליכי ההשכלה והתעסוקה, והם עכשיו רוצים להשתלב יותר. אני מקווה שהילדים שלהם כבר כן ישרתו בצה"ל. אני רואה צמיחה למטה, ציבור שרוצה שינוי. גם הפוליטיקה וגם הרבנים חוסמים כל שינוי בגלל רצון לשליטה".
"תפקידנו רק להסיר חסמים ולתת בחירה", סיכם. "לייצר אמון בחברה החרדית שאנחנו לא מנסים לשנות את התרבות והדת שלהם. גם לנשיאה בנטל יש משמעות. אנחנו צריכים את החיילים האלה, האזרחים התורמים האלה. השינוי יבוא מלמטה, מהחינוך".
עריכה: שני רומנו