הקיר הרביעי
כיצד ייראו יחסי יהדות ישראל ויהדות התפוצות ערב הבחירות לנשיאות? • איך מתווה הכותל השפיע על הסוגיה? • אלון פרידמן עם התורה כולה • פרק 04
בקרוב ייערכו הבחירות לנשיאות ארצות הברית, אשר מטבע הדברים תוצאותיהן ישפיעו על מדינת ישראל באופן רחב היקף. כך, יבוא שוב לידי ביטוי הקשר בין יהודים ישראלים ליהודי התפוצות, יחסים שידעו עליות ומורדות לאורך השנים. בפרק הרביעי של מקצוע ב־י' בהגשת אלון פרידמן, תיאר אלון את הקשר בין היחסים מלאי התהפוכות לסוגיית מתווה הכותל אי שם ב־2017, ואת ההתפתחויות של יחסינו עם "המשפחה בחו"ל" על ציר הזמן הקדחתני בשנים האחרונות.
"בעשורים האחרונים הולכת דעת הקהל העולמית ימינה לכיוון שמרנות פוליטית, אולם בקרב יהדות התפוצות ובמיוחד הדור הצעיר - הכיוון הוא עדיין בעיקרו ליברלי", פתח. "מזה עשרות שנים, מצביעים רוב יהודי ארה"ב לשמאל - המפלגה הדמוקרטית, בעוד בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם המערבי, המגמה מצביעה דווקא לכיוון הימין".
דוגמה מובהקת לפערים בין יהודי הארץ ליהודי התפוצות היא הפרשה המכונה מתווה הכותל, סוגיה שהפכה נפיצה ברבות השנים. "המאבק והתסכול סביב למי מותר להתפלל, באיזה חלק ובאיזה אופן מלווה זמן רב את השיח בין היהודים בתפוצות ליהודים בישראל. בקיץ 2017, ביקש רה"מ מיו"ר הסוכנות דאז, נתן שרנסקי, להישאר שנה נוספת בתפקידו בשביל משימה חשובה ביותר - לנסות להגיע לפשרה בין מדינת ישראל (ומי שמייצג אותה בכותל - רבנות הכותל), לבין התנועות המרכזיות של יהדות התפוצות (הרפורמית והקונסרבטיבית) לגבי הגישה לכותל והאפשרות לקיים בו טקסים יהודים שיהיו מקובלים על כל הזרמים ביהדות. שרנסקי נשאר, ולצד נציג הממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, התחילו לעבוד על מנת לכנס את כל הצדדים ולהגיע לפשרה. אחרי שנה של עבודה מאומצת הצליחו להגיע להסכמות והיו מעורבים בהן כמעט כל מי שיש לו נגיעה לכותל, החל מנשות הכותל שמיוצגות גם בארץ וגם בתפוצות, דרך התנועות הגדולות - הרפורמית והקונסרבטיבית, נציגי הרבנות ומנהלת הכותל, והצליחו להגיע לפשרה".
"יהדות ארה"ב קיבלה את זה כסטירה גדולה מאוד"
"אני זוכר באופן אישי את הפשרה נחגגת אחר כבוד בכינוס גדול של חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בת"א", שיתף פרידמן. "נציגי הצדדים נאמו בחגיגיות, והצליחו להסביר כמה היסטורית וחשובה הפשרה, וכמה ויתורים כואבים עשה כל צד על מנת להגיע אליה. מתווה הכותל יצא לדרך, תוך הסכמות על אופן הכלתו את כלל הזרמים ביהדות ותוך קבלה וכבוד הדדי. שלושה חודשים לאחר מכן, הגיע אולטימטום לרה"מ מהמפלגות החרדיות שאומר 'לא בבית ספרנו'. החרדים איימו בפירוק הממשלה כל עוד מתווה הכותל עומד על כנו. רה"מ התקפל, ביטל את המתווה הכותל מן היסוד, וכך בקיץ 2018, במהלך כינוס נוסף של מנהיגי התפוצות בישראל, קיבלה יהדות התפוצות סטירת לחי מצלצלת ממשלת ישראל ומן המדינה היהודית. נציגי התפוצות החליטו בצעד מחאה לבטל באותו היום את ארוחת הערב שנקבעה להם עם ראש הממשלה ולעלות לכנסת למחרת על מנת להביע את תסכולם".
לא זוכרים את זה למרות שהייתם מעורים, כבר אז, במתרחש בנבכי האקטואליה? זה לא מקרי. בסיום הפרק, הסביר אלון פרידמן מדוע התקשורת לא כיסתה את הדרמה לשעתה. "כאן בארץ, בזירה הציבורית כמעט ולא היה זכר להתרחשות. אני זוכר באופן אישי את הבוקר למחרת, פתחתי את העיתון וציפיתי לראות שם את המפץ הגדול הזה בא לידי ביטוי. על השער של 'ידיעות אחרונות' הייתה ידיעה גדולה וכבדה: 'בריטני ספירס נחתה בישראל'. בדפדוף קדחתני הצלחתי בסוף בעמוד 17 למטה למצוא ריבוע, בו הזכירו בשלושה משפטים שמתווה הכותל בוטל, שמנהיגי יהדות ארה"ב רואים בזה פגיעה חמורה ושהם עלו לכנסת על מנת למחות על כך. ביטול המתווה היווה ציון דרך נוסף במסכת הזלזול המתמשכת אשר ממשלת ישראל נקטה ועדיין נוקטת כלפי אחינו בתפוצות. המגמה השלילית המשיכה אחר כך סביב חוק הלאום, מעצר רבנים ליברלים, חוקי הגיור שאושררו פעם אחר פעם והותירו את הסמכות הבלעדית לגיור בישראל בידי הרבנות האורתודוקסית. כל המהלכים פגעו פעם אחר פעם בתחושת השייכות של יהדות התפוצות ובעצם הובילו אותם פעם אחר פעם להבין שמדינת ישראל רואה במחצית העם אשר חיים מחוץ לגבולותיה – לא יותר מאשר 'יהודים סוג ב'".
אם מתעקשים להיאחז באופטימיות, עדיין ישנה תקנה. פרידמן סיים את הפרק בתובנות באשר לקשר העמוק, שבעת צרה עדיין מחזיק את כולנו כמשפחה אחת גדולה.
עריכה: אליעזר בן יהודה ומיכל קדוש
