"החג הכי העצוב שהיה כאן אי פעם"
ענת דוידוב שיתפה בתחושותיה על רקע חג הפסח המתקרב: "את הכיסא הריק תשאירו לחטופים עד שישראל תוכל לזקוף את גאוותה הלאומית מחדש"
חג הפסח הקרוב, חג החירות, הוא החג הכי העצוב שהיה כאן אי פעם. המשפחה של ענבר הימן חיה בין ייאוש לתקווה עד שכעבור 70 יום קיבלו את הבשורה הנוראה מכול. ענבר נרצחה וגופתה מוחזקת בשבי חמאס. ענבר היתה אמנית גרפיטי, והיצירות שלה נודדות עכשיו בתערוכות במקומות שונים בארץ.
ענבר הימן היא אחת מתוך 133 אזרחיות ואזרחים חטופות וחטופים, חלקם עוד חיים ונמקים לאט במנהרות, חלקם כבר מתו מזמן. זה לא יהיה חג חירותן של משפחות החטופים, זה לא יהיה חג חירותן של משפחות הנופלים, זה לא יהיה חג חירותן של 80,000 משפחות המפונים מהצפון ולא של שורדי בארי וניר עוז וכפר עזה ורעים ונתיבות ושדרות ואופקים, כל יישובי הדרום שפרח.
בין חגי שמחת תורה לפסח שום דבר לא יהיה יותר שלם עד שכולם ישובו. את הכיסא הריק תשאירו לחטופות ולחטופים ולכל אחד ואחת מנפגעי 7 באוקטובר, עד שישראל תוכל לזקוף את גאוותה הלאומית מחדש.
