"השלמתי עם המוות שלי - תחושת הביטחון לא תחזור"
נעמה איתן, שניצלה ממסיבת הטבע ברעים, דרשה מהמדינה סיוע לאלו שראו את התופת בעיניים: "לא אשמתנו שהיינו שם, אני רוצה שהמדינה תיקח אחריות"
נעמה איתן בילתה במסיבת הטבע בקיבוץ רעים בבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר, כשהחל מסע הטבח הרצחני של מחבלי חמאס. אתמול (ג') השתתפה בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת על מנת לבקש סיוע בטיפול נפשי והכרה בפוסט טראומה שעימה היא מתמודדת לנוכח אותן חוויות איומות, שכמעט אי אפשר להעלותן על הדעת. איתן שוחחה עם בן כספית וינון מגל, סיפרה על המתרחש בוועדה ותיארה את התמודדותה היומיומית עם הזיכרונות שלא מרפים.
"אני חושבת שאם הייתי יכולה לשים את עצמי על איזו סקלה, אני במצב עוד יחסית טוב", ציינה. "אני עובדת, אני באיזושהי רמת תפקוד שאני מצליחה לנהל שגרה, לא בצורה אידאלית ולא כמו שהכרתי את עצמי לפני, אבל אני כן חיה כמו שצריך. הרגשתי שבעצם יש לי את הקול להגיד גם בשם חברים שלי, כי יש דברים לעשות. קרה פה אירוע גדול, וזו הפעם הראשונה שכינסו בכלל איזושהי ועידה שקשורה אלינו".
עוד סיפרה כי "בתחילת המלחמה התחילו כמה מיזמים, זה התחיל בבית יצחק, עבר לחוות רונית, אחר כך גם העמותה של הנובה פתחו מקום בקיסריה, בכוכב הים. יש כל מיני מיזמים כאלה, יש מפגשים, יש כל מיני התכנסויות, סופ"שים, זה כן דברים שקורים".
באשר למספר המתאבדים בקרב ניצולי הנובה אמרה: "אני לא יודעת אם המספר הזה מוגזם, לא היה אף גורם שידע לאמת או לא לאמת את המספר הזה, שזו הייתה בעיה כשלעצמה. ישבו שם נציגים ממשרד הרווחה. אני לא מכירה ברמה האישית, שמעתי".
"יש אנשים במצבים קשים?", התעניינו השניים, ואיתן השיבה: "יש אנשים במצבים קשים, יש אנשים שלא מצליחים לנהל שגרת חיים. גיא, אותו חבר שהגיע איתי אתמול, הוא לצורך העניין ניסה לחזור לעבוד, הוא ניסה להשתקם, הוא לא מצליח. הוא משלם על הטיפולים שלו, על כל טיפול שהוא מגיע אליו. גיא חבר שלי מלפני, הוא ניהל שגרת חיים רגילה לחלוטין, בחור מתפקד, עובד, קם בבוקר, והיום יש אותו והוא חזק, הוא מטפל בעצמו, דואג לעצמו",
איתן המשיכה והדגישה כי "הגענו לכנסת עבור דבר אחד, מעבר להכרה שאנחנו זקוקים לה - ההבנה שזה לא אשמתנו שהיינו שם, אני רוצה שהמדינה תיקח אחריות ותחזיר אותי לנעמה של שישה באוקטובר. אני לא צריכה לשלם על טיפולים, לא להגיע למצב שאני מפחדת ללכת ברחוב, לישון בלילה. אם אני הגעתי למצב מבחורה די שפויה, שאני מתקשה בדברים יומיומיים, אני דורשת לחזור לנעמה שאני מכירה. זה בגדול מה שאני רוצה, לשם התכנסנו אתמול".
"אני צריכה להרגיש מוגנת בתוך המדינה, לא הצליחו להגן עלינו"
על הרגעים שבהם התחבאה מהמחבלים הרבים שחדרו לשטח המסיבה במתקפת חמאס, שיתפה: "הייתי קרובה מאוד למוות. מחבלים עברו לידנו, חלפו על פנינו. אני באופן אישי לא ראיתי אותם, שכבתי על הבטן עם הראש על האדמה. שמענו אותם. אני חושבת שהתחושה המרכזית הייתה שהשלמתי עם המוות שלי. באיזשהו אופן חיכינו שזה יקרה, שמישהו ייקח אותנו. זו מעין תחושת סבל כזו. שעות".
"הבסיס שלי הוא אותו בסיס, אני עדיין אותה נעמה, אבל הרבה דברים השתנו אצלי מאז", הודתה. "אני חושבת שאחד מהדברים שאמרתי אתמול בדיון, שאני עומדת עליהם, לי אבדה תחושת הביטחון במקבלי ההחלטות, תחושת הביטחון הפיזית במדינה שלי. לא משנה איפה בארץ, איפה אני אקיים מסיבה כזו או אחרת, איפה שאני לא אלך, אני צריכה להרגיש מוגנת כשאני בתוך המדינה. עם כל הצער שבדבר, לא הצליחו להגן עלינו. תחושת הביטחון שלי לא תחזור".
עריכה: שני רומנו
