"נכשלנו מול איראן בגדול בסדרת מעשים מטופשים"
ראש סוכנות החלל לשעבר פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל על האפשרות לתקיפה גרעינית מאיראן: "השיטות אותן שיטות, אך לא מספיקות"
"אם לאיראן יהיה נשק גרעיני - היירוט של מתקפה כזו יהיה משימה אחרת לגמרי. התקיפה האחרונה הייתה עם ראשי קרב קונבנציונליים, דהיינו – פצצות עם חומר נפץ. איראן היא מדינת סף גרעינית כבר היום: יש לה מספיק חומר בקיע לפצצות ראשונות, וזה משנה את המשחק לתמיד".
כך כתב פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש סוכנות החלל הישראלית, זאת באשר למערכת היחסים בין לישראל לאיראן שעלתה מדרגה במהלך השבוע האחרון. בשיחתו עם רון קופמן ואריה אלדד, הגיב לדברים.
"כשאתה מפיל טיל בליסטי שמעיפים עליך מאיראן, היירוט לא שונה אם יש בתוכו ראש גרעיני, חומר נפץ או משהו אחר, רק מה, הדרישה הרבה יותר גבוהה", טען. "כשזה טיל עם חומר נפץ, וזולג לך אחד מתוך 360 שהם ירו, זו הצלחה גדולה מאוד, אבל אם האחד הזה הוא גרעיני זה סיפור אחר לגמרי. אתה לא יכול כשמדובר בטילים גרעיניים, אי אפשר להסתפק רק בהגנה מהסוג שלנו"
בן ישראל המשיך והסביר כי "זה אומר שמלבד היירוט, חץ 3, שגם הוא לקח חלק לפני שבוע, מיירט אותם מחוץ לאטמוספרה, מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אם במקרה היה ראש גרעיני זה לא יהיה מעל ישראל, אבל אתה לא יכול להרשות לעצמך שהם ירו עליך 300 ו־2 יגיעו עם ראש גרעיני, זה איום בלתי נסבל. זה אומר שאתה צריך להכניס למשוואה דברים אחרים, זה לא רק יירוטים מול טילים".
"מול איראן נכשלנו בגדול, בסדרה של מעשים מטופים, והמצב היום שזה כבר אבוד. בדרך כלל לוקח המון שנים לעשות פצצה גרעינית, לא בגלל הבעיה ההנדסית, לוקח המון שנים להשיג את החומר הגרעיני, או להשיג את החומר על ידי העשרה. בשביל להשיג חומר בכמות שמתאימה לפצצה, אתה צריך כמה אלפי צינטרפוגות שיעבדו 24 שעות ביממה, שנה שלמה, בשביל פצצה אחת. הדבר הזה הוא תהליך איטי שלוקח שנים, והאיראנים סיימו אותו", הדגיש.
עוד הבהיר כי "הם עשו את זה והעולם גילה את זה בלי פקחים והפעיל עליהם סנקציות כלכליות, ואז הם ביטלו בתמורה לדברים שהמערב נותן להם, ואנחנו לחצנו על האמריקנים לא לאשר את ההסכם והאיראנים חזרו להעשרה ועברו את הסף. עכשיו יש להם חומר, וכמו שנאמר מקודם, זו מדינת סף - היא רק צריכה להחליט שהיא עושה את זה".
באשר לכטב"מים המשוגרים בחזית הצפונית, אמר: "הראש הקרבי הוא קטן וזה כמו רקטה. למה יש לנו תשובה לרקטות? בגלל אסטרטגיה משולבת של יירוט מצד אחד ומיגון מצד שני. גם רקטה, קרה לנו במלחמת לבנון השנייה שרקטה אחת הרגה לנו 20 ומשהו חיילים. באופן כללי, אם אנשים ממושמעים, נכנסים למבנים, ומערך היירוט מופעל, זה לא צריך לקרות. הם לא משנים משהו במשוואה האסטרטגית".
"כטב"מים יש לך משני סוגים, אחד כמו רקטה, מכוונים אותו לכיוון מסויים, הוא טס ונופל על מה שהוא נופל והדיוק מאוד קטן. השני, אתה רוצה שהוא יפגע במטרה, בשביל זה אתה צריך או שמישהו יכוון אותו, נגיד שיש על הכטב"ם מצלמה, או לשים מערכת ניווט כמו GPS שאתה מביא לה את המטרה והכטב"ם יטוס אל המטרה. בשני הדברים אתה צריך שהכטב"ם יהיה לו דו שיח עם העולם החיצון, שאותו אפשר, אם רוצים, לשבש באמצעות לוחמה אלקטרונית. השאלה אם אתה מעריך את זה כאיום רציני. מבחינת קושי טכני, אפשר לעשות את זה בקלות", סיכם.
עריכה: שני רומנו
