"אשתי הלכה לקנות לאיתן בגדי חג חדשים אתמול"
צביקה, אביו של איתן מור שנחטף לרצועה, לקראת ליל הסדר ללא בנו: "לא רוצה לתת לחמאס לנצח אותי בבית שלי, לא אתן להם את התענוג הזה"
הערב נשב מסובבים ונציין את ליל הסדר על רקע המלחמה הקשה והחטופים שעדיין מצויים בשבי חמאס. צביקה מור, אביו של איתן מור שנחטף לרצועה בבוקר השבת השחורה וחבר פורום תקווה, סיפר על תחושותיו לקראת הערב.
"הקושי גדול", הודה מור. "כתבתי גם פוסט אתמול בלילה אחרי כמה שנים שלא נכנסתי לפייסבוק. הקושי גדול, הגעגועים, רק הדמיון הזה ששולחן החג יהיה בלי איתן קשה מאוד. גם הזיכרונות מכל ערבי הפסח מאז שהיה ילד קטן, עוזר לי בבדיקת חמץ, זה בהחלט קשה, כן. אני חושב שזה מתחיל מזה שהיהדות זה עולם של חובות, אנחנו נולדים לתוך חובות. יש חובת האדם בעולמו, והעניין הזה שיש פה חובה בהחלט עוזר לי להתגבר על הקושי".
מור המשיך ושיתף: "יש לי פה בבית עוד שבעה ילדים, גם להם מגיע ליל הסדר ואבא ואימא חזקים, וגם להם צריך להעביר את המסורת. יש עוד משהו, אני לא רוצה לתת לחמאס לנצח אותי בבית, בתוך הבית שלי אני לא מוכן. אני לא אתן לו את התענוג הזה, לראות אותנו כאובים, בוכים ולא מסוגלים. אנחנו בצד הכאב והגעגוע, עם הכיסא הריק של איתן, התמונה שלו, הבגדים שאשתי אתמול הלכה לקנות לו, בגדי חג חדשים, וכל מה שצריך בסדר, הכול יהיה שם, ואנחנו לא נאבד את התקווה".
עוד הסביר כי "אני תופס את החיים שלי כמשהו ששייך למשהו הרבה יותר גדול ממני, אני חי ככה גם לפני שמחת תורה. כל חיי מנווטים לאור התפיסה הזו בכל מה שאני עושה בחיים - אני פרט שאמור לפרט את הכלל, את ההיסטוריה של הכלל, של העם שלי, את המסורת שלו, ואני קיים כדי לתת פה את מאת האחוזים שאני יכול. לכן הכלל הזה, התפיסה הזו, הרבה יותר גדולה מכל הקשיים של היום יום, גם אם הם קשיים כמו שאני חווה עכשיו".
"אני נזכר בסבא וסבתא שלי משני הצדדים, ניצולי אושוויץ, אני חושב שהם עברו את הדברים האלה, חגגו את ליל הפסח, ערכו את ליל הסדר במצבים קשים ביותר, והינה הצליחו לעלות לארץ ולהקים פה בנס דור", אמר והוסיף: "אני תופס את החיים שלי באופן כזה שאף אחד לא חייב לי כלום, ואף אחד לא הבטיח שלי שהחיים שלי יהיו קלים. לא קיבלתי שום הבטחה כזו כשנולדתי בתל אביב. לא הבטיחו לי חיים קלים, גם לא הבטיחו לי שאהיה מאושר - אני צריך לעשות את עצמי מאושר, אני צריך למצוא משמעות בכל דבר שאני עושה, וכך אני בונה את חיי".
לדבריו, "גם בימים הטרופים האלה, אנחנו כמעט ביום ה־200, אני מוצא המון משמעות בסבל הזה שאנחנו עוברים. אני בכלל לא בטוח שאני הכי מסכן היום בארץ, ראיתי אנשים שהרבה יותר קשה להם ממני, משפחות נופלים, אלמנות, יתומים, מפונים. אני מוצא המון משמעות בסבל הזה - המשמעות הגדולה היא שהייסורים שלהם, המטרה שלהם למרק, הם לא באים כדי להתעלל בנו, אלא כדי לגדל אותנו. הזהות שלנו כעם ישראל בארץ ישראל, והינה מגיע ליל הסדר שהוא היום של בניית הזהות שלנו".
"אני גם מתעודד מזה שאני מכיר את הבן שלי ואת החינוך שקיבל בבית - איתן הוא בחור כשמו כן הוא, בחור מאוד חזק, כשהיה מתבגר ועשה לנו צרות אמרתי לאשתי 'קראנו לו איתן, אכלנו אותה'. אני בטוח שהחוזק והעקשנות החיובית שלו עומדים לצידו עכשיו, אני בטוח שהוא דואג שם לכולם, מנצח על כל ההתרחשות שם. וגם מנצח את האויב שמנסה לשלול את חירותו", סיכם.
עריכה: שני רומנו
