בגידת הגוף
גילה שטיין, הפסלת והאמנית, שיתפה בהתמודדותה עם מחלת הסרטן בפעם הרביעית • ועל החלטתה לכרות את השדיים אמרה: "זה צורך נפשי שלי"
גילה שטיין הפסלת והאמנית, התארחה באולפן 103fm ושוחחה עם ורדה רזיאל ז'קונט על התערוכה שלה בהשראת מלחמתה במחלה סרטן השד שתקף את גופה ארבע פעמים.
תחילה הסבירה שטיין כי "מוכרחה לומר שתחושת הבגידה שלי מהגוף הראשונה שהרגשתי הייתה באמת כשגיליתי את הסרטן הראשון בגיל 50. ואני, שכל חיי טיפחתי את הגוף, הגוף היה לי מאוד חשוב, ושחיתי יום-יום, ופתאום גיליתי סרטן. זה דבר שלא היה במשפחה, זאת הייתה הרגשה נוראית שהגוף שלי בגד בי ואז התחלתי לחשוב איך הבאתי את זה לעצמי?"
עוד סיפרה האמנית על השינויים שסיגלה לעצמה באופן עצמוני עם גילוי המחלה: "עד הסרטן אני מאוד אהבתי מתוקים ויכולתי לוותר על ארוחות שלמות רק כדי לאכול מתוק ואז התחלתי לשנות כל מיני דברים בהרגלי האכילה שלי כי חשבתי שאולי האשמה היא בי".
בהמשך שיתפה ורדה בהיתקלות אישית שלה בסוגיה, כאשר מטופלת שלה שאלה אותה: 'מה עשיתי? מה חטאתי? למה זה הגיע לי?': "אני נורא רגזתי על העניין של לקיחת אחריות, כאילו את אשמה". שטיין השיבה: "אני לא מסכימה איתך שלא צריך לקחת אחריות. ברגע ששאלתי את עצמי 'מה יכול היה להביא למחלה?' התחלתי לשנות דברים בהתנהלויות שלי. כשאת לוקחת אחריות, את כאילו לוקחת שליטה, ולי כבן אדם שאוהב שליטה זה נתן את הכוח. אני כל הזמן הייתי צריכה להיות בשליטה".
"בפעם הראשונה והשנייה הרגשתי שנכשלתי"
במהלך השיחה סיפרה שטיין סיפרה על מקור הכוחות ששאבה בעת המלחמה במחלת הסרטן: "יש הרבה אנשים שסומכים על מה שהרופאים אומרים להם, אני לא. לאורך כל הדרך הרגשתי שיש קול כזה, הגנה, שאמא שלי שנפטרה ממחלת ALS שומרת עליי".
ורדה תהתה: "כשהסרטן חזר לא הרגשת כישלון? שאת נכשלת?" שטיין השיבה כי "בפעם הראשונה והשנייה הרגשתי שנכשלתי. בפעם השלישית כבר לא, אמרתי: 'כנראה שיש משהו בגוף שלי שאין לי שליטה עליו שמייצר את זה'".
לאחר מכן הגיעו השתיים להחלטה דרמטית שלקחה שטיין, עליה היא למעשה עושה את התערוכה. "את פה בהקשר של תערוכה שאתה עושה בה את חושפת את החתכים שלך, הצלקות שלך, ובעצם מספרת על תחושת שליטה מוחלטת של: 'תלכו לעזאזל, השדיים שלי'", סיפרה ורדה והוסיפה: "את מגיעה להחלטה מאוד קיצונית שנותנת לך את ההשראה לתערוכה שאת עושה".
שטיין הדגישה בתשובתה: "יכול להיות שיהיו עוד גידולים סרטניים למרות שכרתי את השדיים אבל עשיתי את הכול. בסבב האחרון הייתי אצל הכירורג, הוא אמר: 'הגידול קטן, בואי נעשה לך כריתה חלקית'. אמרתי לו: 'לא, את שניהם. כי שניהם חלו, אני לא רוצה להתמודד יותר, אני רוצה לכרות אותם'. זה לא עניין של צורך, זה עניין של החלטה, זה לא צורך רפואי, זה צורך נפשי שלי. עשו פתלוגיה לשד הכאילו בריא ומצאו בו תאים סרטניים, כך שההחלטה הייתה נכונה".
