רפיח? "פעולה ללא תוכנית חוץ מיצר נקמה"
ענת אנגרסט, אימו של סמ"ר מתן השבוי בעזה, במתקפה נגד הממשלה: "מתן מוחזק שם באחריות אותם שרים צמאי דם שדואגים לטרפד כל אפשרות להוציא אותו משם"
ענת אנגרסט, אימו של החטוף סמ"ר מתן אנגרסט השבוי בעזה, שוחחה עם אודי סגל וגיא פלג ב־103fm על רקע הדיווחים על מגעים מתעכבים לעסקת שחרור חטופים ופעולה צבאית נוספת בעזה - הפעם כניסה קרקעית בלב העיר רפיח.
"התחושות הן קשות מאוד, אני אתחיל בהקשר של יום השואה - אבא שלי ניצול שואה, יחיד ממשפחה שלמה. מתן גדל בצל סיפורי השואה, עם סבא שגדל יתום מהורים, אבל זה שיש לנו כרגע מדינה ששומרת על אזרחיה, ובעצם היום תחושת הבגידה חזקה מתמיד על ידי אותה מדינה שמתן יצא להגן עליה", אמרה ענת והבהירה: "מתן הוא חייל שבאותו הבוקר היה בלחימה, נחטף פצוע, איבד את שלושת חבריו לצוות הטנק. מוחזק שם באחריות המדינה, באחריות אותם שרים צמאי דם שדואגים כל בוקר מחדש לטרפד כל אפשרות להוציא אותו משם. חשוב שידעו גם החיילים שהולכים ללחום שם - שחס וחלילה, בתרחיש כזה לא ברור מה סדר מה העדיפויות של המדינה יהיה".
עוד שיתפה כי "את מתן ראו המשוחררים ביום החמישים. הוא אכן פצוע, פצוע מאותם האירועים של שבעה באוקטובר. הוא היה אמור כבר להיות כאן בשיקום פיזי, נפשי, הוא עבר שם אירוע לא פשוט. במקום זה אנחנו רק מקווים כאן שיצר ההישרדות שלו מחזיק אותו בחיים, כמו שאנחנו מנסים לשרוד את התקופה הזו. מדברים על חיילים ששם, על הגברים הצעירים, שהם רחוקים בכלל בסדר העדיפויות של גם אם תהיה עסקה. אני רוצה רק להדגיש, מתן לפני שהוא חייל הוא ילד, ילד שגר בבית עם עוד שלושה אחים. מתן בן 21, ציין יום הולדת בשבי".
מתן, שבאותו הבוקר בשבעה באוקטובר היה בבסיסו הצבאי, היה אמור להשתחרר באפריל האחרון. "בפסח היינו אמורים לחגוג את השחרור שלו. היה לנו טיול מוזמן, ספרנו את הימים יחד איתו. היינו אמורים להיות במקום אחר, וזה גם היה אפשרי. שלושה חודשים לפחות הוא יכול היה כבר להיות בבית. זו מלחמה יום־יומית, סיוט שלנו, של הילדים. הילדים לא הולכים לבית הספר, לא במסגרות, לא מסוגלים. הציוצים, התקשורת, האמירות, זו כזו טלטלה נפשית שלפי הסדר צריך כל יום להרים כאן מישהו מחדש".
"אני לפחות מרגישה שאני מתעסקת בלשרוד, ממש בלשרוד את התקופה. אני אומרת שעכשיו שורדים, אחר כך נטפל בעצמנו. אני מאוד מקווה שזה גם מה שמלווה את מתן שיודע שהוא כרגע צריך לשרוד את זה, כשהוא יחזור, בע"ה, אנחנו כולנו נעזור לו להשתקם", הוסיפה.
"כמעט בטוחה שרה"מ היה מקבל החלטות אחרות אם לא היה מוקף באותם שרים קיצוניים"
באשר להתנהלות הגורמים השונים במדינה מולה ומול משפחתה מאז האסון שפקד אותם, הדגישה: "ברמת הרווחה, הליווי האישי פה במשפחה על ידי קצין שבויים נעדרים, ליווי צמוד מאוד. דואג לנו באמת לכל מה שאנחנו מבקשים. מבחינת שרי הממשלה אנחנו נתקלים באטימות. אנחנו כל פעם נדהמים מחדש כשהשרים אפילו לא מכירים מי החטופים שם. אנחנו יוזמים אתה פגישות, שום טלפון ושום פנייה מאף שר ביוזמתו, כל התקופה הזו. עצוב מאוד".
"במיוחד השרים שאמורים לקבל את ההחלטות הקשות, אנחנו חווים את זה שהם לא ממש מסוגלים להסתכל לנו בעיניים. אנחנו מבינים שערכי המוסר שלהם שונים, הפוכים. לפחות מהערכים שאני גידלתי את מתן", ביקרה. "אני בשלב הזה, אחרי שבעה חודשים, כמעט בטוחה שהפעולה שתהיה עכשיו ברפיח היא פעולה ללא תוכנית חוץ מיצר נקמה. אני כמעט בטוחה שראש הממשלה היה מקבל החלטות אחרות אם לא היה מוקף באותם שרים קיצוניים. נחזור לשמוע לצערי הותר לפרסום, ויהיו עוד הרבה קורבנות, עד שנבין שהייתה אפשרות לעצור את זה עם איזשהו הסדר מדיני".
ענת המשיכה והתרעמה: "החיילים שלחמו שם ובאים לבקר אותנו, חד משמעית אומרים שהם נלחמו שם, וכל מה שהם ראו לנגד עיניהם זה רק השבת החטופים, וכשהגיעה הזדמנות כזו זה מה שצריך לעשות ובכל מחיר. הייתה הזדמנות כזו, ובשבת דאגו לטרפד אותה בתדרוכים כאלו ואחרים. היינו קרובים לזה, יכולנו ללכת לעסקה כוללת, יכולנו לסיים את האירוע ולהביא איזושהי נחמה למדינה בתקופה הזו שהיא כל כך צריכה אותה, אבל יש מי שדאג שזה לא יקרה. זה אכן לא קורה".
"אני רוצה עוד לספר שיש הרבה שרים דווקא מהצד הימני של המפה שאומרים לנו שרפיח היא סוג של הרפתקה, שאנחנו לא ממש יודעים איך נצא ממנה, אז אנחנו נכנסים לשם ולא יודעים בדיוק איך נצא - מיטוט חמאס, כמו שהבטיחו, לא יהיה", תקפה. "בתחילת המלחמה אמרו לנו שבהזדמנות הראשונה שתהיה ילכו לעסקה, אבל כרגע חמאס לא בשלים לזה, המחיר לא רק לסיים את המלחמה והחלפת שבויים, אבל אני יודעת שלא אמרו לנו את האמת, כי הם לא מבקשים חלקים מירושלים, הם רק דורשים ערבויות לזה שהאירוע הזה יסתיים, והמדינה לא מוכנה לתת את זה, והבן שלי שם באחריות אותם אנשים".
עריכה: שני רומנו
