"צריכים לוודא שהאג'נדה שלהם היא 100 אחוז לראות את החטופים"
עידית, אימו של אלון אהל שנחטף לרצועה: "צריכה להאמין שרה"מ באמת רואה את זה, אני בספק" • הוסיפה: "העם שלנו צריך להתעורר ולהבין שמשהו קורה פה"
אלון אהל, צעיר בן 23 מהיישוב לבון שבגליל, נחטף בבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר משטח מסיבת הטבע בקיבוץ רעים. מאז הוא מצוי בשבי חמאס, מבלי שבני משפחתו ידעו מה מצבו. עידית אהל, אימו, שוחחה עם ענת דוידוב ואריה אלדד וביקרה את התנהלות הצמרת המדינית לנוכח הזמן הרב שעבר.
"יש משהו שנראה קצת יותר מכוון, שהולך לכיוון חיובי לפחות ממה שאני מצליחה לראות", טענה. "עדיין יש הרבה דיסאינפורמציה, דברים סותרים, ואנחנו לא באמת יודעים, בטח ובטח לא מעדכנים אותנו. בתוך הדבר הזה אנחנו מאוד עם יד על הדופק ומאוד חוששים מה יהיה, איך יהיה, ולא להתאכזב. זה דבר שבתקופה האחרונה קורה הרבה. אנחנו מאוד חוששים שהכניסה לרפיח אולי רק תגרום לחמאס לא לחתום על ההסכם. עד עכשיו כל מה שהיה לא ממש הוביל לאיזשהו הסכם. צריכים לוודא שהממשלה והקבינט, האג'נדה שלהם היא באמת 100 אחוז לראות את החטופים ולא לראות דברים אחרים. אני צריכה להאמין שראש הממשלה באמת רואה את זה. אני בספק".
בהמשך הודתה: "הזמן עובר, וככל שהזמן עובר יותר ויותר, זה יותר מדי. אני רוצה לראות את הבן שלי חזרה, חי, בריא, וככל שהזמן עובר יש תחושה שאנחנו מתרחקים מזה. כל מיני אג'נדות ושאלות עולות, למה זה היה צריך לקחת כל כך הרבה זמן? מי באמת מחזיק את המושכות? אנחנו לא באמת יודעים כי אף אחד לא מדבר איתנו. איש הקשר לא קשור למה שקורה לקבינט. זה לא שהקבינט יורד לעם, למשפחות החטופים. נתניהו לא אומר שום דבר".
"עדיין יש פה נאיביות"
"אני חושבת שהעם שלנו צריך להתעורר ולהבין שמשהו קורה פה, ושאין באמת שליטה אולי, לא יודעת. לא פשוט", הדגישה אהל. "אני חושבת שהעם איתנו, אבל שהוא מאוד נאיבי. אני לא חושבת שמישהו בעם לא רוצה שהחטופים יחזרו. העם מבין שאם החטופים לא יחזרו, וכולם - לא תהיה פה באמת מדינה. כל אחד בדרך שלו. עדיין יש פה נאיביות. אני רוצה לראות את הבן שלי, אזרח חף מפשע שנלקח מהמדינה שהוא חי בה, גדל בה ונולד בה. זה בלתי נתפס. זה ש־214 יום הוא לא חזר זה אומר המון. הוא נחטף ממסיבה. זה משהו שאסור לשכוח ולא לייפות אותו. יש הרבה חטופים שהם באותה סיטואציה כמו הבן שלי. אנחנו עדיין באירוע, ולכן צריך לראות את זה כמו שזה. לא חזרנו לשגרה".
עריכה: מיכל קדוש
