אינספור שירים תרמה המשוררת, המוזיקאית, המלחינה, הפזמונאית וכלת פרס ישראלית לזמר העברי לשנת 1983 נעמי שמר אל לקסיקון המוזיקה הישראלית מראשיתה; עשרות ביצועים, שיתופי פעולה, ויצירות ישראליות כל כך, כאילו נכתבו במיוחד עבור הארץ שלנו, שידעה קרבות עקובים מדם ולחילופין גם שמחות גדולות. כישרונה המהדהד של נעמי שמר רלוונטי גם היום, עוד מהשיר הראשון, ולא בכדי, וכך גם הביטוי 'נכס צאן ברזל', שכאילו נכתב עליה.
הכל החל בגיל 6, עת התחילה לנגן בפסנתר. לאחר שסיימה את לימודי התיכון דחתה את שירותה הצבאי ויצאה ללימודי מוזיקה בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב ובהמשך באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. כששבה לביתה בקבוצת כינרת ולימדה את ילדי הקיבוץ, נולדו שיריה הראשונים, ביניהם ניתן למצוא את 'הדואר בא היום' ו'אחינו הקטן'. בשנת 1951 התגייסה לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל כפנסתרנית, ושם פגשה את השחקן גדעון שמר, לימים בעלה.
לאחר שהשתחררה שמר מצה"ל, שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר 'פשיטה בכפר', בו כתבה מילים ללחניו תחת שם העט ש.כרמל. בין פזמוניה הידועים יותר ניתן למצוא את 'סמוך על התרנגול', 'רב האור והתכלת' ו'שיר הבר'. לצד רבים, גם חיים טופול הבחין בכישרונה הרב, והזמין אותה לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת 'בצל ירוק', ששירה הראשון היה 'משירי זמר נודד', ונחשב עד היום ללהיט הראשון באמתחתה. ב־1958, שנה מאוחר יותר, כתבה בקצב מסחרר את השירים 'חמסינים במשלט' ו'בגלל מסמר' ללהקות הצבאיות, ולצמד הדודאים את 'כיבוי אורות' ו'שיירת הרוכבים'. באותה שנה כתבה נעמי את 'הופה היי', שזכה מאוחר יותר בפרס ראשון בתחרות באיטליה. בשנת 1960 כתבה את 'בשדה תלתן' ללהקת פיקוד הצפון, ואת 'שיר השוק' עבור ההצגה 'עשרת הצדיקים'. שנתיים אחרי חיברה עבור להקת הנח"ל את 'מחר', 'מטריה בשניים', 'מחבואים' ועוד רבים וטובים.
הרבה שירים ראו אור תחת ידי האמן של נעמי שמר, אך אפשר לומר ללא ספק ש'חורשת האקליפטוס' הוא אחד המוכרים שבהם. השיר יצא על אוויר העולם בשנת 1963, ובאותה שנה הלחינה את 'כנרת' - ('שם הרי גולן') למילותיה של רחל המשוררת עבור להקת פיקוד המרכז. שנה אחרי כתבה נעמי את השיר האייקוני 'אהבת פועלי הבניין' לתוכניתה הראשונה של 'שלישיית גשר הירקון' שזכתה לשם 'אהבה ראשונה', ולצדו גם את 'איילת אהבים', 'לילה בחוף אכזיב' ו'העיר באפור'. באותה תקופה כתבה את הגרסה העברית לשירים הצרפתים 'אילו ציפורים', 'שלגיה' ו'אין אהבות שמחות', את חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.
עוד נכס צאן ברזל של נעמי שמר הלכה למעשה, שנחשב עד היום לאחד מרגעי השיא שלה, היה 'ירושלים של זהב' ב־1967 שביצעה שולי נתן, שזכה להצלחה כבירה והפך למעין שיר לאומי. יש שכינו אותו ההמנון הלאומי החדש בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים. כך, בדיוק באותו מטבע, הפכה נעמי שמר למשוררת הלאומית של ישראל. בשנות ה־70 הלחינה שירים של משוררים רבים, ביניהם נתן אלתרמן ('פגישה לאין קץ'), שאול טשרניחובסקי ('אומרים ישנה ארץ'), חיים נחמן ביאליק ('קומי צאי') ואברהם שלונסקי ('בתכול השמיים'). בשנת 1976 הקליט הזמר יהורם גאון את שירה 'עוד לא אהבתי די', שזכה אף הוא לתשואות, ושנתיים אחרי כתבה את 'חבלי משיח' שהתחבב מאוד על מעריציה הרבים.
שמר זכתה בפרס ישראל לזמר העברי על פועלה החשוב, והמשיכה ליצור עד יום פטירתה ב־2004. וכך, נדם קולה של המוזיקאית המוכשרת שכל כך אהבה את המדינה, בדיוק כמו שהמדינה, על כל יושביה, אהבו אותה. במלאות 20 שנה למותה, ולרגל יום העצמאות ה־76 למדינה, קיבץ עבורנו יואב חנני, עורך 'שבת עברית', את מיטב שיריה בשני חלקים. האזנה ערבה
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוזיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.
עריכה: מיכל קדוש