את התוכנית המיוחדת ליום הזיכרון תשפ"ד פתחה ענת בכמה מילים על התקופה הלא פשוטה: "ימים לא פשוטים עוברים על כולנו. סיפורי הגבורה ההיסטוריים מתערבבים כולם באסון 7 באוקטובר, אותה שבת שחורה. 220 ימים קשים שלא נותנים ולו דקת שקט אחת לאף אחד ואחת מאיתנו. הסיוט הזה רודף אחרינו כל יום, כל דקה. החטופות והחטופים עדיין שם, חיים ומתים. כל יום שעובר, כל דקה, מקצרים את החיים של מי שעוד נושם".
בהמשך ציטטה משירו של הזמר והיוצר דני רובס, אח שכול בעצמו:
דני רובס/פנים ושמות
ואז עוברים בי שלב שלב
מי שהייתי מי שעכשיו
כל הפנים והשמות כולם
כל השירים שהם לקחו איתם
ואז אימי מרחוק
והד קולות רחוקים של צחוק
ריחות של יום שבת, אבי מרים מבט
ושתי עיניים עייפות
ובחצר של ביתי
ירוק טהור כמו בילדותי
השער הגדול, וחריקת החול
ושתי רגלי היחפות