"טקטיקה של הרדמת משפחות החטופים"
עינב צנגאוקר, אימו של מתן המצוי בשבי חמאס 223 ימים, תקפה בחריפות את מקבלי ההחלטות: "המלל שלהם ריק מתוכן" • הבהירה: "לא נותנת להם לייאש אותי"
בשבעה באוקטובר נחטף מתן צנגאוקר מביתו בקיבוץ ניר עוז לעומק רצועת עזה על ידי מחבלי חמאס. סיון כהן שוחחה ב־103fm עם אימו עינב, אשר זעקה לשחרור בנה וביקרה את התנהלות מקבלי ההחלטות.
"בשלושת החודשים האלה הבנתי שכל המאמצים שלי לקבל אינדיקציות אמיתיות וכנות באופן ישיר ממקבלי ההחלטות בפגישות אישיות, הבנתי שהכול זו טקטיקה של הרדמה של משפחות החטופים", הכריזה. "מזמנים אותנו לפגישות, רוצים לשאול את סיפור החיים של החטוף, אותן מנטרות של 'עושים הכול, יש דברים שלא ניתן לחשוף'. זו פשוט טקטיקה, אין אסטרטגיה, לא מדינית, לא צבאית, לא ביטחונית. כל המלל שלהם ריק מתוכן. זה יותר מכעיס אותי וגורם לי לתסכול. אני לא נותנת להם לייאש אותי, אני מאמינה שלמען החטופים והמדינה שלנו אנחנו צריכים את נר התקווה, אבל הם לא מקלים עלינו את הדרך".
עוד הדגישה כי "האמירות של סמוטריץ', בן גביר, ח"כ סוכות וחבריהם, הם אומרים שהם מעוניינים בעסקה שכוללת את כולם. כמוני, כמוך, כמו כל אזרחי המדינה ומקבלי ההחלטות - הם יודעים שלא כולם נחטפו על ידי חמאס, הם יודעים שמחבלי החמאס נסו על נפשם וככל הנראה הותירו לצערנו גופות של חטופים או שנרצחו בזמן השבי או גופות שנלקחו בשבעה באוקטובר. זו אמירה חסרת אחריות, להשלות את משפחות החטופים - אמירה שבעיניי היא חסרת אחריות, וזה לא בסדר".
"שיצאו לציבור עם אמירות יותר אחראיות, אסופות, מרוכזות. שאין אפשרות כזו, לצערנו, אבל בגלל שאנחנו מדינה שחפצת חיים, אנחנו עם שסבל שואה, הקמנו מדינה, יש לנו צבא, אנחנו צריכים להציל קודם כול את מי שאפשר, כי אחרת לא יהיה ערך לזה שנחזיר את כל החטופים מתים בידיעה שאנחנו יודעים שיכולנו להציל חלק, גם אם קטן מהם, והם עדיין יהיו חיים", זעקה.
"מתן, אמא תעשה הכול כדי להחזיר אותך הביתה"
כמו כן, כאשר נשאלה מהיכן הכוחות להמשיך להיאבק על השבת בנה, הודתה: "הכוחות ממתן. אני תמיד מדמיינת את מתן יושב אולי במנהרה ולצידו השובים שלו או באיזו דירת מסתור. אני אומרת, הוא הילד שלי, פחות מעניין אותו מה הפעולות שנעשות, אותו בעיקר מעסיקה המחשבה מה אימא שלי עושה, איך האחיות שלי. כשאני מדמיינת אותו ברוחי יושב ונחבט בשאלות האלה, אני רוצה להאמין שאני אעשה את הכול כדי להוכיח לו - מתן, אימא הביאה אותך לעולם, אימא הכי גאה בך, אוהבת אותך. אימא תעשה את הכול, באמת את הכול, כדי להחזיר אותך הביתה".
"צריך לדאוג להחזיר את כל החטופים, את החיים, לנסות להגיע למתווה שיכלול גם את גופות הנרצחים. אני מקווה שמתן עדיין בחיים, שמתן מאמין שאנחנו באמת נילחם עליו. משם הכוחות, אין לי את הפריווילגיה לשבת בבית ולבכות בזמן שאני לא יודעת אם הילד שלי חי או מת חלילה, בזמן שאני יודעת שאני יכולה להשפיע על מקבלי ההחלטות, לשנות את המגמה, מתווה שיכלול את כל החטופים. יש לי עוד שתי ילדות לגדל כאן במדינה, אני לא יכולה לוותר על הכול. אין לי את הפריווילגיה הזו", טענה.
עינב המשיכה והתייחסה לטענות נגד הפסקת המלחמה כחלק מעסקה לשחרור החטופים. "כל מי שאומר לי שלחץ צבאי יכול להביא חטופים, אנחנו יודעים שזה לא צלח. כל מי שאומר שהפסקת המלחמה היא בניגוד גמור לאסטרטגיה הביטחונית של מדינת ישראל וגבולותיה - אנחנו צריכים להפסיק את המלחמה, יש חטופים חיים, חללים. אין לנו לגיטימציה בין־לאומית יותר, אין מנופי לחץ על חמאס, מה נעשה? יש את הצפון ששם הגזרה בוערת, המפונים מהצפון ומהדרום שלא מצליחים לחזור לבית שלהם. העם שלנו חצוי בתחושת העצב, האכזבה, הכישלון, הרצון שלנו להיות ביחד".
"נהיה ביחד כשהמלחמה תסתיים, כשהחטופים יחזרו, רק אז נוכל לשקם את הגבולות מבחינת ביטחון. נוכל לטפל בצפון, להתחיל להחזיר את החיים לתקנם בהדרגה, וכמובן שנטפל בסוגיית הביטחון והמודיעין שהביאה אותנו לכישלון הזה, והדרג המדיני. בזמן הזה החטופים מתים מדי יום, חטופות נאנסות, עוברות התעללות, אנחנו לא יודעים מה המצב שלהם, יש ילדים בשבי עדיין - צריך לקחת אחריות, לגלות מנהיגות, להפסיק את המלחמה, להחזיר את החטופים הביתה", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
