"במקום להכניס אותה תחת חופה, הכנסתי לקבר"
שמעון אטיאס, דודה של עמית בוסקילה ז"ל שגופתה חולצה משבי החמאס, חשף: "יש המשך לשיחה שלא פורסם - המחבל לא מוותר לה, רץ אחריה ואז נשמעות יריות"
שמעון אטיאס, דודה של עמית בוסקילה ז"ל שגופתה חולצה על ידי צה"ל משבי החמאס לאחר שנחטפה ב־7 באוקטובר מהמסיבה ברעים, שוחח עם ינון מגל ובן כספית ב־103fm ושיתף בכאבו העמוק. בהמשך סיפר שמעון על דמותה של אחייניתו האהובה ותיאר את הרגע האחרון והמצמרר של חייה.
"עברנו שמונה חודשים של ייסורים, נמשכים יום ולילה. אני עייף נפשית. כל המצב של כל מה שעברנו בין הלוויה, השבעה", הודה אטיאס בפתח השיחה. "קיווינו, ציפינו, התפללנו. אני שיערתי, להגיד את האמת, שהיא נרצחה. אבל למרות ששיערתי, למרות העובדות, עדיין היה לי ניצוץ של תקווה. לא ידענו שום דבר לפני שהגיעו ביום שישי. במשך שמונה חודשים לא היה שום מידע על עמית. קשה מאוד, אי ודאות, הייסורים הכי גדולים שיכולים להיות לאדם".
כשהחלה מתקפת חמאס על דרום הארץ בילתה עמית עם חבריה במסיבת הנובה, וכמו רבים שנכחו במקום גם היא צלצלה למשפחתה והתחננה לעזרה. שיחת הטלפון בין עמית לשמעון הושמעה רבות בגופי התקשורת, וזעקותיה של עמית נשמעו מכל עבר. "היא דיברה איתי בטלפון, השיחה האחרונה של עמית. הייתה לי את הזכות להיפרד ממנה, היא בחרה בי כדמות מאוד משמעותית בחיים שלה להיפרד ממנה. להגיד לי 'אני אוהבת אתכם'. שיחה מאוד מאוד קשה. יש המשך לשיחה שלא הושמע, שלא פורסם, גם לא פשוט ולא קל. אבל למרות זאת אמרתי אולי זו לא היא, אולי זה מישהו לידה, אולי היריות כוונו למישהו אחר, אולי היא נורתה, פצועה, טופלה. שמונה חודשים 'אולי ואולי ואולי'".
"בהמשך השיחה שומעים, אחרי שהיא צועקת לי 'ירו לי ביד, אני אוהבת אתכם, תמסור לאימא', אז המחבל פשוט לא מוותר לה ורץ אחריה, רואה שהיא בורחת, גם אם היא ירויה, וברגע שהוא מכוון את הנשק עוד הפעם לעברה, היא זוכה להגיד לא רק לי תודה אלא גם לבורא עולם וקוראת 'שמע ישראל', ואז נשמעות עוד מספר יריות, ומאז לא שומעים את עמית", חשף. "לא רציתי לתת לאנשים להבין שזהו, אני לא מאבד אף פעם תקווה, עד שזה לא זה, זה לא זה".
עוד שיתף כי "גם לקציני מודיעין ולקצינים של צה"ל, תמיד ישבתי מולם ודאגתי להגיד להם 'אני לא רוצה להאמין להקלטה הזו עד שאין לי משהו ודאי', שאולי היא פצועה. אני שמעתי על סיפורים של חיילת שנורתה 12 כדורים, והיא ניצלה והיא בחיים, אז אמרתי אולי גם לעמית זה קרה. אבל בסוף לצערי זה לא קרה. מה נגיד ומה נאמר, סוף עצוב מאוד. אלו המילים האחרונות שיצאו לעמית מהפה שלה, וזה מאוד עזר לה דרך אגב. עמית, אחרי שמונה חודשים שהיא נמצאת לא בחיים, במנהרות, זיהיתי את הגופה שלה ביום שבת. הגופה שלה הייתה שלמה. אנשים אמרו לי 'זה משהו מעל הטבע'. בורא עולם. אומרים שצדיקים נשארים שלמים בתוך הקבר שלהם, הילדה הזו היא צדיקה".
"תודה לחיילים שחילצו אותה, שסיכנו את עצמם"
"עמית ילדה מקסימה, בת 28. סטייליסטית במקצועה, לכל מקום שנכנסת אליו היא מכניסה אור, היא קורנת, משמחת, אהובה, היא בשואו. היא עליזה, אוהבת לבלות, לנסוע לחו"ל, מסעדות, בתי קפה, ליהנות מהחיים כמה שיותר בכל רגע ורגע, וזה נקטע. היא הייתה עם חברה טובה שלה ועוד זוג חברים", סיפר אטיאס על אחייניתו שנרצחה. "חברה שלה נהרגה כשהם הגיעו למפלסים. ארבו להם שם מחבלים וירו לרכב כשהוא עוד נוסע. בזמן נסיעה, תוך כדי, חברה שלה נהרגת והאוטו נעצר. איך שהאוטו נעצר עמית מתעשתת על עצמה, רואה שחברה שלה לא בחיים, יורדת מהרכב ובורחת כמה מטרים ומסתתרת מתחת לרכב אחר".
אטיאס המשיך ותיאר: "הזוג השני שהיה מאחורה, אחד מהם גם תוך כדי הנסיעה נורה. חברה שלו מנסה לעצור לו את הדימום, ופשוט המחבלים מתקרבים, והם רואים את שניהם ושואלים אותם 'יש לכם נשק?'. הם עונים שלא, ובאותו הרגע הם רוצחים אותם בדם קר. פשוט ככה. לאחר מכן הם ממשיכים עוד כמה מטרים, עמית נחשפת, וההמשך של עמית כבר ידוע. יש לה אח אחד, לא הספיקה להתחתן, להביא ילדים".
"אני רוצה לבקש ממנה סליחה, שהתחייבתי לאימא שלי בצוואה שלה שאני אכניס את עמית תחת החופה, ובמקום להכניס אותה תחת חופה הכנסתי אותה לקבר. אני רוצה להגיד מילות תודה לחיילים שחילצו אותה, שסיכנו את עצמם, הוציאו אותה, החזירו לנו אותה. לפחות יהיה לנו קבר על מה לבכות עליו. אני מאחל לכל שאר החטופים, שהייתי בנעליים של אותן משפחות עד לפני כמה ימים, שכולם יחזרו הביתה בריאים ושלמים. מי שלא בחיים, שיחזור לקבורה באדמת ישראל. שהסבל שאנחנו עברנו ייגמר גם אצל אותן משפחות", אמר לסיום.
עריכה: שני רומנו
