בדרך לצווי מעצר בינ"ל לנתניהו וגלנט?
עו"ד יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה: "התובע בהאג סבור שיש ראיות לפשעים לפי חוקת רומא, ואני משער שביה"ד ייעתר לו"
כארים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג, חשף בריאיון ל-'CNN' כי הוא יבקש צווי מעצר נגד נתניהו, גלנט, סינוואר, הנייה ודף. עו"ד יובל קפלינסקי ממשרד עו"ד ד"ר גדעון פישר ושות', לשעבר מנהל המחלקה הבין־לאומית בפרקליטות המדינה, הסביר על כך.
"חאן הודיע שהוא מתכוון לבקש מביה"ד להוציא צווים, זה אומר שהוא סבור שיש ראיות לפשעים, לפי אמנת רומא, ואני משער שביה"ד ייעתר לבקשות שלו. אני חייב לציין אבל שבריאיון שאני צפיתי בו, הוא דיבר על הצווים נגד חמאס כצווים וודאיים, ודווקא כשהוא דיבר על הצד הישראלי הוא הזהיר ואמר, 'הכול תלוי באם ביה"ד יאשר או לא'. אני לא יודע מה הסיבה שהוא התבטא בצורה שונה כלפי שני הצדדים. כנראה שבכל זאת הוא לא רואה את העניין באופן סימטרי, אלא יש מדרגים של חומרה ובכל זאת הוא מצא שגם הצד הישראלי, לפי הראיות שהוא אסף, עבר על דיני המלחמה באופן שמצדיק את הצווים", סיפר קפלינסקי.
נניח שיוצאים צווי מעצר, מה זה אומר?
"אם ייצאו צווים, לגבי הצד הישראלי, בהחלט יש לזה משמעות, אפילו דרמטית, כי כל המדינות ששותפות לאמנת רומא שבנתה את ביה"ד הפלילי הבין-לאומי, כל המדינות האלה מחויבות לפי ההסכם - להסגיר את מי שמבוקש לביה"ד בהאג".
לדבריו, "יש כמה מדינות שהצטרפו לאמנת רומא אבל אח"כ התחייבו כלפי ארה"ב, שאיננה חברה באמנת רומא ובביה"ד, שאם מישהו מארה"ב יעבור אצלן או מישהו מבנות בריתה של ארה"ב יעבור אצלן, הן, למרות חברותן באמנת רומא, מחויבות כלפי ארה"ב לא להסגיר את אותו אמריקני או את אותו בן בריתה של ארה"ב להאג, אלא שהמדינות האלה, אלה לא המדינות שחשובות לדעתי לרה"מ ולשר הביטחון. אלה לא מדינות במערב אירופה, אלה לא אנגליה, גרמניה, צרפת, אלא אלה מדינות באפריקה, ביבשת אמריקה ולכן המשמעות היא דרמטית שמדינות רבות, משמעותיות בעולם, כרגע לפי הדין הבין-לאומי מחויבות להסגיר להאג את אותם אנשים שיצאו נגדם צווי מעצר".
יש מישור משפטי שישראל יכולה לפעול באמצעותו כדי למנוע את המהלך?
"אני לא סבור שכרגע ניתן לעשות משהו כי בתווך שבין הפנייה של התובע לביה"ד לבין ההחלטה של הביה"ד. אין הזדמנות לשימוע".
אין סנגור בביה"ד?
"לא, יש סנגור, אבל כמו שבדין הישראלי, אם יש חקירה והמשטרה פונה לביהמ"ש להוציא צווי מעצר, בשלב הזה, העצור הפוטנציאלי, אין לו זכות שימוע. גם כאן, הצווים יוצאו ואז אם מישהו ייעצר ויוסגר לביה"ד, אז יתקיים הליך משפטי שם. אני משער שלא יקרה כלום כי הצד החמאסי בטח לא ייצא מעזה או לא יסתובב מספיק בעולם והצד הישראלי גם ייזהר ואז לא יהיו מעצרים בפועל וייתכן שגם לא יהיו הליכים משפטיים".
"ישראל התעוררה בעניין ההומניטרי באיחור"
"מה צופן העתיד? קשה לדעת. אם היית שואל אותי, האם הצווים האלה תוקפם לנצח או שיש סיכוי שיום אחד מישהו יפעל להקפיא אותם או לבטל אותם, אז אנחנו כבר בשדה אחר של חלומות ורודים. אני רואה עתיד כזה רק אם יהיה פה איזשהו תהליך מדיני מבטיח שאז אותם לחצים פוליטיים שעכשיו עובדים בכיוון שנגד ישראל, אולי בחלומות הוורודים של שוחרי שלום, יפעלו בכיוון ההפוך ויגידו לביה"ד, צווי המעצר שהוצאתם כרגע משבשים הליכי שלום", הוסיף.
מה מוביל בית דין רציני, תובע רציני, שנחשב לפרו ישראלי עד לפני דקה, מה גורם לו להגיע למסקנה שאנחנו מרעיבים את עזה?
"אם תצפו בריאיון שחאן נתן ב-'CNN', אתם תראו שכשהוא דיבר על הצד של חמאס, הוא דיבר מכל הלב, לרבות על אירועי 7 באוקטובר והאנשים שנחטפו מבתיהם וכמה שהפשעים האלה נוראיים. ואז כשהוא עבר לדבר בסוף, כאילו בלית ברירה על הצד הישראלי, הוא דיבר כמי שבלע לימון ואז ציין את החשדות נגד הצד הישראלי ואז הבהיר שזה תלוי בביה"ד והוא אמר שהצד הישראלי חשוד בתקיפת יעדים אזרחיים ובהרעבה של אוכ' עזה".
"מה מביא אותו לזה? צריך לבדוק את תיק הראיות שלו. ישראל התעוררה בעניין ההומניטרי באיחור. לא הייתה תוכנית אופרטיבית ב-7 באוקטובר שאמרה 'יוצאים למתקפה על עזה אבל אנחנו צריכים להבין שרעב, מוות של פלסטינים חפים מפשע ברצועת עזה, יפגע בסופו של דבר בחשבון הכללי בביטחון הלאומי הישראלי ולכן אנחנו בונים תוכנית'. כמו שכשתוקפים בעורף האויב דואגים לספק סיוע לכוחותינו, ככה כשתוקפים בעזה, דואגים לספק סיוע לאוכ' האזרחית. אם מהיום הראשון הייתה דאגה לכך, אולי לא היינו ניצבים היום בפני צווים, אבל ישראל התעוררה מאוד מאוחר בעקבות מה שקרה בבית הדין לצדק ובעקבות הביקורת האמריקנית, אז ישראל התעוררה והתחילה לדאוג לרצועת עזה באופן הומניטרי. כשמתעוררים מאוחר, לפעמים התוצאות המוקדמות מגיעות לפנים", סיכם.
