הבוקר (א') נפתח יומה ה־233 של המלחמה הקשה על רקע הניסיונות לשוב ולחדש את המשא ומתן לעסקת חטופים נוספת, התגברות הירי בצפון ופעילות כוחות צה"ל ברפיח. אלוף (מיל') ישראל זיו, ראש אגף מבצעים במטכ"ל לשעבר, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב והתייחס לתמרון ברפיח.
"אני לא חושב שרפיח יכולה לתרום לנו באופן דרמטי מבחינה צבאית, והיקף הנזק וההסתבכות מבחינה מדינית לא משתווה להישג הצבאי", טען. "ההישג הצבאי כבר קרה. אם רפיח הייתה כל כך חשובה, צה"ל היה יכול לפעול שם כבר בהתחלה, באמצע. רפיח זה סוג של אילוץ פוליטי. העניין פה הוא עלות מול תועלת. בגלל שאין שום יעד או העברה לשליטה אחרת או מקומית, חשוב לפרק את ההתארגנויות החוזרות ונשנות מצפון הרצועה, בהשוואה לרפיח שאין בה שום איום קיומי למעט המעברים כמו ציר פילדפי - מקור ההתחמשות והכסף של חמאס".
עוד הוסיף: "אם רפיח הייתה ממוקמת בח'אן יונס, שכל העניין הוא מחיר יקר, זה דיון אחר. אם היו עושים את זה תוך כדי מטריית המלחמה, אך משלא עשו את זה, היום לנסות להחיות מחדש את המלחמה אחרי כל כך הרבה זמן ובנתונים כל כך מורכבים זו התעקשות מיותרת. משלמים על זה מחיר. בסוף צה"ל עושה את העבודה שלו. אני לא טוען שלדבר הזה אין חשיבות, אך החשיבות שלו שולית ביחס למקום שבו אנו נמצאים אחרי שמונה חודשים. אנחנו מדממים בצפון, מבחינה מדינית אנחנו קורסים ולא מצליחים להביא את החטופים. איך נסביר לעצמנו שמאות מטרים מכוחותינו לא הצלחנו לשחרר את החטופים שלנו? על איזה ניצחון מדברים פה? אתה לא תישאר ברפיח. מה, תישאר לשלוט במיליוני אנשים? צריך לפתוח את העיניים".
"ישראל לא יכולה להיכנע להאג במקרה הזה", אמר אלוף (מיל') זיו בסיום. "אין ספק שהוא חרג פעמיים: מהסדר המשפטי, הערכי והחוקי העולמי של התערבות, ועוד באשמת רצח עם כנגד ארגון טרור שהוא בעצמו עושה רצח עם. זה פתטי. הבעיה חוזרת למקור - ישראל לא ניהלה מדיניות. הממשלה יושבת מאחורי צה"ל ולא עושה כלום. לא הסברה, לא תהליכים של ניהול הסכמות בין המדינות. שום דבר. חוץ מצה"ל, שום דבר לא מתפקד במלחמה הזו".
עריכה: מיכל קדוש