"העלייה באי הוודאות הביטחונית משתקפת בשווקים"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית במשק על כנה ברמה של 4.5% • ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, הסביר מדוע
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום בהתאם לתחזיות המוקדמות להותיר את הריבית במשק על כנה ברמה של 4.5 אחוזים. ענת דוידוב ועורכת התוכנית יעל אילון דנו בכך ב־103fm עם ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, אשר הסביר מדוע ושיתף בפרטי המהלך.
"ההחלטה נבעה מאיזון של כוחות שפועלים כדי להגביר את האינפלציה ואת אי הוודאות מצד אחד, ועדיין תמונה מתונה יחסית של הפעילות במשק מצד שני. אנחנו עדים מחודש אפריל לעלייה באי הוודאות הביטחונית והגאופוליטית של ישראל. הדבר הזה משתקף גם בשווקים, בפרמיית הסיכון של ישראל, למשל בפער הריביות בין איגרות חוב של ישראל ושל ממשלת ארה"ב שעלה, גם באיגרות החוב השקליות מול הדולריות, גם בדולריות מול הדולריות, ולצד זה ראינו גם את האינפלציה שעלתה", אמר.
לדבריו, "אם אנחנו מסתכלים שנה אחורה, אנחנו נמצאים עכשיו באינפלציה יותר גבוהה מאשר היינו לפני חודש ולפני חודשיים, והאינפלציה הזאת משקפת גורמים שבחלקם הם תהליכים שיכולים להיות חד פעמיים, אם זה העלאות המס על הסיגריות שהיו בחודש שעבר, אם זה הטיסות לחו"ל. זה גם עונה במידה מסוימת על השאלה למה לא להעלות את הריבית עכשיו, כי לא ברור אם הגורמים האלה הם חד פעמיים או למשל במקרה של הטיסות לחו"ל, משהו שילווה אותנו גם בתקופה הקרובה".
עוד אמר: "אנחנו בסביבה מאוד תנודתית, והנסיבות משתנות מהחלטה להחלטה, ולכן ההחלטה הבאה כמובן תהיה תלויה בהתפתחויות עד אז. כמו שהופתענו לכיוון אחד, אנחנו יכולים להיות מופתעים לצד השני מהתפתחויות בזירה הביטחונית. אף אחד לא צפה בהחלטה הקודמת את מתקפת הטילים האיראנית ואת ההתפתחויות שהיו בביטחון, וכל הדברים האלה משפיעים באופן ישיר על הכלכלה".
"עדיף ככל שניתן לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה ולפעילות במשק"
בהמשך הסביר ברנדר: "אחת ההשלכות הבאמת חשובות שגם משפיעה על השווקים, היא התפיסה שהמלחמה מתארכת בעוצמה שאנחנו חווים אותה כעת. יש לה השלכות על תקציב הביטחון, יש לה השלכות על הפעילות במשק, וזה מטריד את השווקים. ולכן המשקיעים מצפים לפיצוי גבוה יותר על ההשקעה באיגרות החוב של ממשלת ישראל, ואנחנו רואים את זה בשווקים. אנחנו רואים שגם הריבית על איגרות החוב של הממשלה עלתה, גם פער הריביות בינינו לבין העולם עלה, ולכן יש לזה כמובן השפעה ישירה על המשק".
"חשוב לציין שחלק מההתמתנות של הפעילות קשור ישירות לאירועים של ההתפתחויות הביטחוניות, למשל היעדר העובדים הפלסטינים בבנייה, זה גורם שמשפיע משמעותית על הענף. זה סדר גודל של 20 אחוזים כיום מהעובדים בענף, אולי אפילו יותר, שלא נמצאים. זה כמובן פוגע בפעילות. יש את ההשפעה על שרשראות האספקה, אם אלה הבעיות מול טורקיה, אם אלה ההשפעות של החות'ים", הוסיף.
כל הנתונים שאתה מונה בפנינו מצביעים על זה שהריבית עשויה לעלות בפעם הבאה?
"אנחנו בהחלט מסתכלים על הנתונים. בתחילת השנה וגם באפריל, כשהצגנו תחזית לריבית, הצגנו תחזית שדיברה על ירידת ריבית בהמשך השנה. הצגנו אפילו ירידה של פחות מארבעה אחוזים בטווח של שנה קדימה. בתחזית הבאה שנפרסם ביולי אנחנו בוודאי נראה מה השתנה בנסיבות, ואם כרגע הכוחות פועלים לכיוון שונה ממה שראינו. בהתאם לזה אנחנו נציג את התמונה. חלק מהכוחות שאנחנו מציינים הם לאו דווקא קוראים לעליית ריבית. למשל המחסור בעובדים פלסטינים מסביר למה הורדת ריבית לא תתמוך כרגע בפעילות, כי גם אם נוריד את הריבית, אי אפשר יהיה לבנות יותר בלי עובדים, אבל זה לא בהכרח גורם להעלאת הריבית כשלעצמה".
מה עם הכספים הקואליציוניים, אולי עדיף להפסיק איתם?
"בהחלט עדיף ככל שניתן לצמצם הוצאות שלא תורמות לצמיחה ולפעילות במשק, חלקן אפילו אולי פוגעות בצמיחה לטווח ארוך, אבל הממשלה צריכה להחליט אילו מהצעדים היא בוחרת לעשות. ככל שכרגע הצעד שהוחלט עליו הוא צעד של העלאת המע"מ, צריך לשקול להגדיר אותו שוב ככל שהגירעון יעלה. אם הממשלה תתכנס ליעד של 6.6 אחוזים בסוף השנה, ונהיה על מתווה יורד להמשך, כי עד אז יצטרכו לקבל גם את ההחלטות על התקציב לשנת 2025, אז אפשר יהיה להמשיך גם עם המתווה הנוכחי, אבל חשוב לזכור שכן, זה הצעד הקל, אין ספק. זה הצעד הכי פשוט, הוא לא בהכרח הצעד הכי נכון, אבל לפעמים במציאות זה מה שיש".
