ערב טוב ניצנים?
חוששים מהאודישנים הכלולים במגורים ביו"ש? • מרב מילר, אייל תורג'מן וזאב אפשטיין על ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים • אל דאגה • פרק 05
יישובים קהילתיים, קצת כמו קיבוצים, כוללים לא אחת שלב של ועדות קבלה. חוששים מהרגע בו תשבו מול מספר שופטים ותצטרכו להציג את משפחתכם קצת כמו בארוחה משפחתית בלתי נגמרת? בפרק החמישי של 'שטח B' בהגשת מרב מילר, אייל תורג'מן וזאב אפשטיין, ניתחה החבורה את החלק המותח, רגע לפני שאנחנו אורזים את חפצנו ונודדים לאזור החיוג המיוחל.
"בהמון יישובים קהילתיים במדינת ישראל יש במראה ראשון משהו קצת מקומם", הודה תורג'מן. "הם רוצים אנשים מאיזה קטלוג בו יש אבא, אמא וילדים צעירים. צריך להבין שזה לא נובע מרוע. בסוף יישובים קהילתיים דורשים ממך יותר מודעות חברתית וחוזק מנטלי. בסוף אם אין 10 ילדים ביישוב אין גן ילדים. אם אקבל זוג מבוגרים שהילד שלהם בצבא אז לא יהיה גן ילדים. זה לא מגזענות או איזה משהו אליטיסטי. זה משהו טכני כדי לקיים את האורגניזם הזה שנקרא יישוב קהילתי".
בתגובה, שאלה מילר: "יש יישובים חילוניים שלא יקבלו מישהו דתי או להפך?". "חד משמעית", השיב זאב, "חצי דתי או מישהו שאולי שומר חלק, לא יקבלו אותו. אפילו לא מסורתי. זה לא חוקי אבל הם מפחדים על הצביון שלהם ובעיניי זה בסדר. הם חילונים שרוצים לשמור על הצביון החילוני. ההתאמה הדתית חשובה. האדם לא יהנה לגור במקום שהוא לא הצביון שלו. הרבה פעמים אדם מתאמץ לקנות בית מעבר לתקציב שלו ואתה אומר לו 'קח נכס יותר זול או תלך למקום אחר'".
"אחד מוותיקי הקיבוץ אמר לי '15 שנה לא היה פה צחוק של ילדים, וזה חזר'"
"כשמפסיק צחוק הילדים אתה מבין שהיישוב נהיה בבעיה והוא בסכנת קיום", הוסיף תורג'מן. "מושב נעמה הוא אחד הדוגמאות הכי חזקות שלנו. 30 משפחות מבוגרות עם קצת ילדים. לא היה שם גן ילדים והבאנו לשם 30 משפחות צעירות, נפתח מעון, גן ילדים. זה מדהים שאחד מוותיקי הקיבוץ התקשר אלי ואמר לי '15 שנה לא היה פה צחוק של ילדים ופתאום זה חוזר'. להוציא חילונים מחדרה עד גדרה זה קשה, אלא אם כן הם גדלו בפריפריה. יישובי הערבה לדוגמה הם הכי חילוניים שיש. כשהם עושים הרחבות מאוד קשה להם להביא משפחות חילוניות שלא קשורות לערבה. באשר לדתיים, איפה בארץ שתשימו קרוואן, הם יבואו. הדתי בודק איך החינוך והחברה ומגיע. החילוני - השאלה הראשונה שלו היא 'יש פה עבודה בסביבה?'. הדאגה מהפרנסה כל כך חשובה לו. בכל המקומות הללו אין עבודה. יש לדתיים האלו בדיוק מה שהיה למושבניקים והקיבוצניקים פעם, יש להם איזה רצון כזה להתיישב. זה לא רק אידיאולוגיה, זו תפיסת עולם".
בסיום השיחה, שאלה מרב: "יצא לכם שאמרת למישהו 'תבליט את זה, תדגיש את זה' כדי לעבור ועדה?". "יש הרבה פעמים אנשים שהם סופר קהילתיים והם לא מודעים לכך", הבהיר אייל תורג'מן בדבריו. "בגלל שהם חיו בעיר הם לא מודעים לזה. בהמון מקרים אני רואה שיש זוגיות טובה ומעורבות טובה בחינוך של הילדים, ואתה כתוצר לוואי תהיה מאוד קהילתי. הרבה פעמים באים אנשים כאלה שלא מבינים מה זו קהילה. אתה אומר לו שביישוב קהילתי הבחירה החופשית שלך והרצון להיות שייך היא מוחלטת. יש לך איסור מוחלט להזיק, אבל האם להועיל זו בחירה שלך".
עריכה: אליעזר בן יהודה ומיכל קדוש
