הבלדה על אלי כהן
דודי פטימר משרטט את דמותו ויצירתו של המוזיקאי אלי כהן, שנחשב להבטחה גדולה ברוק הישראלי ולאחד הפספוסים הגדולים בו • בלעדי לדיגיטל של 103fm
במשך שנים רבות סיפורו של מוזיקאי ומשורר הרוק אלי כהן (1953-1976) נותר תעלומה לא פתורה בתולדות הרוק הישראלי. כהן, יליד ירושלים, נחשב להבטחה גדולה בשמי הרוק בשנות ה־60 וה־70: הוא החל את דרכו בלהקות קצב ירושלמיות ('בקבוקי החלב', 'האינטרנציונל החמישי' ו'ספקטרום'), ואת שיריו הראשונים יצר במסגרת גרעין יפה נוף בתקופה שנמנה עם מקימי קיבוץ כפר חרוב. למרות שעבר בהצלחה בחינות ללהקה צבאית – בחר כהן להתגייס לנח"ל עם חבריו לגרעין. כתיכוניסט נהג להסתובב עם גיטרה ולנגן לחבר'ה, ילד פרחים אמיתי עם חולצות צבעוניות ושיער ארוך.
בשירותו הצבאי, בטירונות, פגש באהוד בנאי, אז מוזיקאי אנונימי לחלוטין, שהושפע מאוד מנגינתו של כהן שנתפס בעיניו כג'יימס טיילור מקומי והשניים ניגנו יחד וקבעו להיפגש. אחרי מלחמת יום הכיפורים ניסה כהן לפרוץ: הוא קיבל הצעה לנגן כגיטריסט עם אריק איינשטיין אך זה לא יצא לפועל; פנה לידידיו מהרדיו שניסו לעזור – אך לא הצליח לקבל הזדמנות; ומשראה שלא הולך לו בארץ – החליט לנסות את מזלו באמסטרדם.
כשבוע לפני שנסע, הקליט כהן בחנות למוצרי אלקטרוניקה של חברו מספר שירים על טייפ סלילים כדי לחלק קסטות למפיקים בחו"ל בתקווה שיתעניינו להחתים אותו על חוזה. בסוף 1974 הוא נסע להולנד והחל להופיע עם שירים מקוריים וגרסאות כיסוי לשירי פולק-רוק שאהב במועדונים מקומיים וברחובות. שם גם פגש בשנת 1975 באהוד בנאי, שגם נסע לחפש את עצמו שם, והשניים ניגנו ושרו יחד.
כדי להתפרנס עבד כהן בעבודות מזדמנות (מוכר בחנות בדים, עובד בצ'יפסייה) וניסה להתניע את הקריירה המוזיקלית. בין לבין הצטרף לקומונה ה'היפית' של במאי הקולנוע הישראלי ז'אק קתמור (עבר באותה את להולנד) והעצים את התמכרותו לסמים (מנהג שהחל עוד במהלך שהותו בישראל, אך החמיר ביתר שאת באמסטרדם).
ברגע של דיכאון, ייאוש ואכזבה מחוסר יכולתו למנף את הקריירה המוזיקלית ולשכנע מפיקים בשיריו – ניסה כהן להתאבד בבליעת כמות מופרזת של כדורים. למזלו נתפס בזמן ו'רק' אושפז בבית החולים. בפעם השנייה, ב־4 ביוני 1976, קפץ אל מותו מהגג. הפעם לא היה מי שיצילו. בן 23 היה במותו.
במכתב שהותיר ונפתח לאחר מותו, הוריש כהן לחבריו את הגיטרה החשמלית שלו. חבריו מכרו את הגיטרה ובכסף מימנו שעות אולפן בעזרתן הוסיפו נגינת כלי נגינה לשירי הסקיצות שהקליט בטרם נסיעתו לאמסטרדם ובשנת 1977 הוציאו את השירים על גבי תקליט שיצא ב־150 עותקים בלבד והופץ לחבריו, מתוך מטרה להגשים את חלומו של כהן – אם לא בחייו אז במותו.
במשך שנים רבות סיפורו של כהן נותר כתעלומה לא פתורה, אך בקרב חבריו מורשתו חיה תמיד. בשנת 1987 הקליט אהוד בנאי יחד עם להקת הפליטים את אלבומו הראשון, וכתב והלחין את אחד השיריו הבולטים בו, 'דם', על סיפורו של אלי (בנאי כינה את כהן בתואר 'ניק דרייק הירושלמי'). אגב, בת דודתו של אלי היא אמו של המוזיקאי עידן רייכל.
בפרק זה של 'מילים ולחן' שוחח חוקר המוזיקה דודי פטימר עם חבריו של אלי מהילדות, מהנעורים ומהלהקות, שרטט את סיפור חייו וניגן את כל שירי התקליט שנחשב לאחד מפריטי האספנות הנדירים ברוק הישראלי.
*תודה מיוחדת לאילון מיכאלי, גבי לביא, הלה שגיא, תמיר פאול ונופי פפר (חברי וידידי נעוריו של אלי) על הסיוע בהכנת התחקיר. תודה ליהונתן (חיליק) נדב ולאילון אוהב-עמי, חברי החבורה של אלי, על הסיוע בליקוט חומרי הארכיון והמידע.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן.
