"לא בטוח שוועדת חקירה ממלכתית היא הכלי הנכון"
אלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל, על הדרך לחקור את מאורעות 7 באוקטובר: "אני חושב שעדיף לחפש פגמים מאשר אשמים"
אלוף (מיל') יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון ולשעבר ראש המל"ל, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב-103fm על הדיון סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כשלי 7 באוקטובר, וגם התייחס להמשך המלחמה ולמתיחות מול חיזבאללה.
"אני חושב שצריך לחקור, חייבים לחקור, אוי ואבוי לנו אם לא נחקור את אירועי 7 באוקטובר. אני כלל לא בטוח שוועדת חקירה ממלכתית היא הכלי הנכון. ועדת חקירה ממלכתית היא כלי משפטי, בראשה יעמוד שופט, ויהיה בה יותר משופט אחד. לוועדת חקירה ממלכתית באים עם עורכי דין, כי כל אחד רוצה להגן על עצמו משפטית. אפשר לגמור שם בצורה מאוד רעה, כולל מעין העמדה לדין", טען.
לדבריו, "בוועדת חקירה ממלכתית מחפשים אשמים. אני חושב שעדיף לחפש פגמים, טעויות, ולנסות לתקן אותם מאשר לחפש אשמים ולהדיח אותם. ועדת חקירה ממלכתית היא לא הכלי הנכון, צריך לעבוד בשיטה הבריטית. יש בה ועדות חקירה, בראשן עומד אדם בכיר עם הרבה ניסיון מבית הלורדים, והוא מחפש שגיאות על מנת לתקן אותן ולהמליץ מה לעשות, ושהשגיאות לא יחזרו, מה שוועדת חקירה ממלכתית לא יודעת לעשות. אני בספק גדול גם אם יש סיכוי שהשופטים יבינו יותר טוב מהיסטוריונים ואולי אפילו אנשי מודיעין איך נוצרה הקונספציה. אני בספק גדול אם שופטים יבינו יותר טוב את הטעויות שלנו באיסוף ובהערכה. אני בספק מאוד גדול על סמך ועדות חקירה קודמות אם השופטים בכלל יוכלו לומר מילה אינטליגנטית על איך צריך לשנות את תפיסת ההגנה שלנו".
אתה אומר שאגרנט וכהן ווינוגרד לא היו חשובות?
"הן כמעט לא שינו שום דבר. אני חושב שמוועדת אגרנט, חוץ מלהקים את ענף הבקרה בתוך חטיבת המחקר, עד שאהוד ברק הוציא אותו מחטיבת המחקר והפך אותו בראשותי למחלקה עצמאית, לא הייתה לוועדת אגרנט כמעט שום השפעה על איך שהצבא התנהג. אני לא יודע אם מישהו בצבא בכלל קרא את ועדת אגרנט. גם הוועדות שקמו אחרי זה, השפעתן הייתה בין מינימלית לקטנה".
זה לא משפט, זה בירור מקצועי.
"אין לה יכולת לעשות בירור מקצועי. לא סתם עומד בראשה שופט. הגישה שלה היא משפטית, ואליה באים עם עורכי דין, ואי אפשר לעשות בירור מקצועי כשעורכי דין מגינים עליך. אתה צריך לבוא בידיעה שאתה לא תיענש על טעויותיך בשביל שתהיה פתוח. זה ההבדל בין תחקיר בצבא, ששם אנשים יודעים שלא יענישו אותם ולכן הם פתוחים יחסית. גם כן, אף אחד לא פתוח עד הסוף, אני מתאר לעצמי".
בהמשך אמר לגבי הסדר אפשרי עם חיזבאללה כי הסיכוי "הוא נמוך ביותר. אם מדינת ישראל חושבת שהיא יכולה לעשות מלחמה עוקבת למלחמה בעזה, אז היא לא צריכה לשאוף להסדר, אבל אם מדינת ישראל חשה שהיא זקוקה לזמן על מנת למלא את המחסנים שלה בתחמושת, אז עדיף לה לקבל הסדר".
לקראת סיום השיחה הביע את דעתו על המתווה לעסקת חטופים שמפורסם בימים האחרונים: "אסור שיהיו שם שני דברים - אסור שתהיה נסיגה של צה"ל מעזה, יכולה להיות היערכות שונה של צה"ל בעזה. ודבר שני, אסור להבטיח את זה שאנחנו מפסיקים את הלחימה. אם אנחנו רוצים שיהיה עתיד למדינת ישראל, אם אנחנו רוצים שישראל תקבל חזרה חלק מהמעמד שהיה לה במזרח התיכון ובעולם כמדינה חזקה, כמדינה רצינית, היא חייבת, אנחנו חייבים, צה"ל חייב להשמיד את הכוח הצבאי של חמאס. בלי זה אנחנו נצא מהמלחמה הזאת מוכים, חבולים, שותתי דם. איש לא יבין למה הקרבנו כ-300 חיילים בתוך רצועת עזה, והעולם יסתכל עלינו כמדינה חלשה שניתן לקפל אותה. את הדבר הזה חייבים למנוע, ולכן אסור שבהסכם תהיה מחויבות להפסקת הלחימה".
