דברים שכדאי לדעת
עו"ד מירי יעקב גביש השיבה על השאלות ששלחתם למערכת התחנה, והפיגה את מסך הערפל מאחורי סוגיית השיבוצים, הפטור, והפרופיל הרפואי • פרק 07
שישה פרקים חלפו מתחילת העונה של פודקאסט 'היחידה' בהגשת עורכת הדין מירי יעקב גביש, המסייע חדשות לבקרים לחיילים או מועמדים לשירות ביטחון הנתקלים בחומה בצורה מול המערכת הצבאית וזקוקים לעזרה. את הפרק השביעי, הקדישה עו"ד יעקב גביש לשאלות שאתם, מאזיניו, שלחתם למערכת התחנה, ואירחה את אחראית מחלקת הפודקאסטים ב־103fm מיכל קדוש לטובת הדיון עליהן.
"מאז שהתחלנו את התהליך עלו כמה שאלות, ואני רואה שיש הרבה מגמות גדולות יחסית", שיתפה קדוש. "השאלה המרכזית שעלתה הכי הרבה קשורה לעניין הפרופיל הנפשי. הרבה אנשים שאלו אם יש חשיבות לפרופיל הזה והאם הוא משאיר כתם בעתיד, בכל הקשור לקבלה לעבודה ולמסגרות שונות בהמשך".
עו"ד יעקב גביש השיבה: "האמת שזו שאלה שאני נתקלת בה הרבה מאוד לאורך השנים. ההורים מעלים את השאלה כי הם מאוד מודאגים מעתיד ילדיהם, שהדבר ילווה אותם לאורך חייהם הלאה". לדבריה, "החשיבה הזו מאוד רווחת, אך לא מוצדקת. יש אחוז לא מבוטל של צעירים שיש להם פרופיל נפשי מסוים. קודם כל חשוב לזכור שזה מידע חסוי, הוא נמצא אך ורק אצל גורמי הנפש בצבא. גם שמשתחררים מהצבא, אף אחד לא אמור לדעת מאיזה סיבה הם ישתחררו. בנוסף, על פי החוק אסור לשאול על הפרופיל הצבאי והשירות הצבאי".
"חשוב שהצבא יידע אם יש מגבלה רפואית או נפשית"
"מי שישתחרר עם פרופיל נפשי של 21, כן יש דברים מסוימים שיכול להיות שהוא יהיה מוגבל בהם, אך הם די מצומצמים", הבהירה. "אותו אדם יוכל ללמוד מה שהוא רוצה, לעבוד ברוב גדול של עבודות, אך יכול להיות שהוא לא יקבל רישיון לנשק, או יעבוד בגוף ציבורי כמו משרד הביטחון או השב"כ. אני חושבת שבאופן כללי חשוב שהצבא יידע אם למישהו יש מגבלה רפואית או נפשית, כדי שהוא יוכל להתאים לו את התפקיד שמתאים לו ולמגבלותיו. בחור שהגיע לנו, הסובל ממיגרנות מאוד קשות, לא דיווח על זה בצו הראשון. המיגרנות הלכו והתגברו, ואז הוא החליט לדווח לצבא כי הוא ראה שזה יכול להגביל אותו. זה נשמע בעייתי ולא אמין שפתאום נזכרים לעדכן. ממש שאלו אותו למה הוא לא העלה את זה קודם. חשוב לבדוק כל מקרה בגופו, אבל להתייחס לדברים הללו".
שאלה נפוצה נוספת נוגעת לילדים יחידים המייחלים להיות לוחמים. "יש הרבה מקרים שבו ילד משכנע את הוריו שהוא רוצה להיות לוחם ומבקש שיחתמו לו על מסמך, והרבה פעמים זה מצליח", טענה מירי. "בעבר אפשר היה לבטל את החתימה, אך ראו שזה עושה בעיות. אנשים ביטלו את החתימה באמצע מבצע צבאי ומקרים מאוד קריטיים, ופתאום מבטלים אחרי שהם התחילו שירות בלחימה. יש תפקידים שמוגדרים כתפקידי לוחמה, וניתן לשבץ אליהם ללא אישור".
"צריך להימנע מצעדים קיצוניים"
המקרה הקלאסי, שבדרך כלל מוביל לקריאה לעזרה של חיילים או חיילות, הוא מצב בו אחד המפקדים מתנכל אליהם. בסיום, הדגישה עורכת הדין מירי יעקב גביש: "לצערי זו תופעה שאנו שומעים עליה הרבה לאורך השנים. החיילים מדברים על זה שהם לא מסוגלים להיות בבסיס, מפקדים שלא מדברים אליהם יפה, או שהם מקבלים יותר שמירות או שבתות בבסיס. הם חוזרים בתחושה קשה. העצה שאני נותנת להם היא קודם כל לנסות לדבר עם אותם מפקדים, או למפקד שמעליהם. יש דברים שניתן לנסות אותם ברמת היחידה, ואם לא ישנם גורמים אחרים בצבא שניתן לפנות אליהם. גם הורי החיילים יכולים להעלות בפניהם את הבעיה. לפעמים זה מוביל למצב של פגיעה נפשית. צריך להימנע מצעדים קיצוניים כמו נפקדות או עריקות, אני מבינה שזה קורה הרבה פעמים מתוך מצוקה".
עריכה: מיכל קדוש ואסף חרמוני
