"בתקופה האחרונה הייאוש גובר על התקווה"
אסתר בוכשטב, אימו של יגב שנחטף לרצועה, זעקה: "כבר 200 ימים אנחנו לא יודעים מה מצבו" • הוסיפה: "אני לא רואה איך מגיעים למוצא"
יגב בוכשטב נחטף מביתו בקיבוץ נירים בבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר לצד רעייתו רימון קירשט ששוחררה בעסקת החטופים הקודמת. מאז, לאורך יותר משמונה חודשים, הוא מצוי בשבי חמאס מבלי שבני משפחתו ידעו מה מצבו. אסתר בוכשטב, אימו של יגב, התייחסה לזמן הרב שעבר מיום חטיפתו.
"המושג בוקר טוב, אני מנסה להגיד אותו, אומרת מדי פעם, כדי להיות טיפה יותר אופטימית, אבל בתקופה האחרונה הייאוש גובר על התקווה", שיתפה בכאב. "זה קשה, קשה עם זה. אני לא רואה איך מגיעים למוצא עם המצב. היינו בבית שלנו בקיבוץ נירים, בחלק אחר של הקיבוץ. הבנו את גודל האירוע כבר בשש וחצי, דקה אחרי שהתחיל. ניסינו לבדוק איתם כל הזמן שהם בסדר, ולקראת 8:30 ניתק הקשר. קיווינו שניתק הקשר כי הייתה הפסקת חשמל, שרפו את הבתים שם, שהטלפון לא היה מוטען".
אסתר המשיכה והודתה: "ניסנו להיאחז בכל דבר שאפשר, כדי להגיד שהם בסדר. עד אחר הצוהריים המאוחרים, ערב, כשהצלחנו להגיע לבית שלהם, ואז הבנו שהם אינם, שהם לא שם, שהם לא בבית. רימון חזרה, שמחה שהשתחררה, עם המון תקווה שהיא בשלב הראשון ויגב וכל הגברים בשלב השני. הם לא ידעו את גודל האירוע, הם היו בטוחים שהם החטופים שנמצאים שם. לצערנו הרב, מאז האופוריה הלכה ופחתה, וכמו שאמרתי קודם, אנחנו במצב שאנחנו לא יודעים מה קורה מה יקרה. זה כבר המון זמן, כבר 200 ימים. אנחנו לא יודעים מה מצבו. אנחנו בדאגה מאוד גדולה, חשש מאוד כבד".
כמו כן, כאשר נשאלה אם מאז שחמאס העביר את תשובתו על המתווה שהוצע מישהו מטעם הממשלה שוחח עימה, סיפרה: "אנחנו ניזונים מהתקשורת. מדי פעם מודיעים לנו שכשידעו ידברו איתנו, אבל כרגע האירוע הזה שהיה אתמול שנקרא חג, אנחנו לא יודעים. אנחנו על התקשורת כמעט 24 שעות ביממה".
נוסף על כך התייחסה אסתר לאירוע בינה לבין חבר הכנסת פינדרוס במהלך אחת מוועדות הכנסת. "כשחטפו את הבן שלי ואשתו לא שאלו אותם מה הם מצביעים. אותו דבר גם אותנו. יש הרבה מאוד משפחות, יש קשת רחבה של דעות בין המשפחות. נכון שהרבה מאוד מקיבוצי הגדר של התנועה הקיבוצית, אבל אין שום קשר. אני לא נלחמת להחליף את הממשלה, את הדעות שלי אני שומרת כרגע, אני אדבר כשהכול ייגמר - אבל כרגע אני עסוקה רק במלחמה על הבן שלי והחטופים האחרים. זה פוליטי כי מי שמחליט זו הממשלה, זה לא האנשים ברחוב לבד".
"מצפים שיעשו הכול כדי שיחזירו אותם, לא שידאגו לנו"
"אני באה כל שבוע יחד עם עוד משפחות לכנסת, לדבר בוועדות, להסביר את מצבנו, את מצב החטופים, כל שבוע מחדש, להעלות את המודעות, שצריך לטפל בזה. הגעתי לוועדה, שאני בדרך כלל מדברת בהתחלה, ולא קיבלתי רשות דיבור, וההסבר שלו זה כי אנחנו עושים פוליטיקה. אמרתי לו שאני לא עושה פוליטיקה, שאני באה לדבר כאימא של יגב ושהוא צריך להתנצל בפניי", אמרה והוסיפה: "זה כאב לי פי כמה כי הוועדה הזו דיברה על משפחות הנרצחים בנובה, ואני במקביל לפעילות שלי במטה משפחות החטופים נוצר לי קשר עם משפחות הנרצחים, ואני מנסה לעזור להם. באתי בעיקר לדבר על הצד הזה, כל כך כאב לי שזה מה שהוא אמר. בסוף אותו היום הוא התנצל, אבל ההתנצלות תמיד היא קצת מאוחרת וקצת מאכזבת".
לסיום התעניינו צמד המגישים אם גורם מדיני יצר קשר לכבוד חג השבועות על מנת להתעניין בשלומה, ואסתר סיכמה: "אחד הדברים שהכי עצובים ומאכזבים זה שאנחנו לא מצפים, אנחנו לא מצפים מאף אחד. אנחנו מצפים שיעשו הכול כדי שיחזירו אותם, לא מצפים שידאגו לנו. אנחנו רק רוצים שהם ידאגו לחטופים, אנחנו שמים את עצמנו במקום אחר. אנחנו לא במקום שאנחנו רוצים שידאגו לנו, אנחנו רוצים שידאגו לחטופים".
"אחרי החילוץ ביום שבת אמרתי 'כולם מתלהבים שחזרו ארבעה חטופים, אבל רגע אחד לא חיכו לראות מה מצבם, מה באמת המצב שלהם'. ועכשיו זה יוצא, המצב הבריאותי, הפיזי, הנפשי. אני מרגישה שלא מספיק מבינים את חומרת המצב של החטופים שם. אנחנו לא מוותרים, אנחנו כל הזמן על זה, כל המשפחה. אנחנו, ההורים, האחים, הדודים, כולם רק על זה - כולם דואגים להיות במאבק הזה כל הזמן. אנחנו לא עושים שום דבר אחר חוץ מלהיות במאבק להחזיר אותו ואת החטופים האחרים", הדגישה.
עריכה: שני רומנו
