מלחמת חרבות ברזל ממשיכה להתרחב בכל החזיתות. צה"ל ממשיך להילחם מול חמאס בדרום, חיזבאללה יורה אל עבר יישובי הצפון מדי יום, וציר הרשע האיראני ממשיך בפעולותיו החשאיות והגלויות כנגד מדינת ישראל. אלוף (מיל') ישראל זיו, לשעבר ראש אגף מבצעים במטכ"ל, שוחח על כך ב־103fm עם ענת דוידוב ואודי סגל וניתח את כלל הזירות של המלחמה בחודשים האחרונים.
לדבריו, "הדבר העיקרי בחשיבה של נסראללה בתיאום עם האיראנים זו העמדה של ארצות הברית. מבחינתם האופציה של להכניס את ישראל למלחמת התשה ארוכה היא נוחה. הם כבר בתוך זה. איך אנחנו יודעים את זה? אנחנו רואים שהיו להם מספיק הזדמנויות להפסיק או להפחית, אבל הם די בשלהם. הם מבינים שישראל במצב של בוץ די עמוק בעזה ללא פתרון, כשהמצב בצפון הוא מאוד לטובתם. סוג של ניצחון שקיבלו אותו די בתחילת המלחמה, אבל הוא רק מעמיק כי הם פשוט מרסקים את היישובים בצפון ובגליל. לכן אני חושב שהם לא מתרשמים מעוד כמה גדודים שעולים צפונה או לא. העמדה האמריקנית הוא הנושא הקריטי ביותר עבורם. ברור לנו שארצות הברית נכנסת למהלך האחרון של הבחירות, ולכן הם יהיו הרבה פחות סבלנים. אומנם עין אחת שלהם צופה כלפי ישראל, אבל העין השנייה צופה כלפי וושינגטון".
בהמשך ציין עוד כי "העניין של ללכת להגביר את האש זה תהליך לא נכון, אלא אם כן ישראל רוצה להיכנס למלחמה - ואני מקווה מאוד שהיא לא רוצה להיכנס למלחמה. כניסה למלחמה בלבנון ברצף עם המלחמה הקיימת, בסיכוי גבוה זו גם כניסה למלחמה עם איראן, וזה בעיתוי הכי גרוע עבור מדינת ישראל. הרי מה המטרה? אחרי תשעה חודשים של מלחמה להיכנס למלחמה הכי קשה שלא דומה לחמאס, שתכלול את כל העורף הישראלי, אז האם לנו יש סיבה טובה להיכנס לזה מתוך רצון ולא להיגרר? אני בטוח שעם כל הבעיות שיש לנו, לא צריך להיכנס למלחמה שאנחנו אפילו לא יודעים להגדיר מה המטרה שלה. אם אנחנו רוצים להביא עכשיו את החיזבאללה למצב שבו נמצא החמאס, זה חתיכת סיפור ענק".
לסיום הבהיר: "להישאר ברפיח? המשמעות היא למעשה כיבוש הרצועה. שם בעצם נמצא את מעבר רפיח, שהוא מעבר בין־לאומי. אני לא בטוח שכעת אנחנו במצב לקבל הסכמה כזאת. איך מפקחים על זה מבחוץ? זאת שאלה קשה מאוד אם אין שיתוף פעולה מצרי. אני לא יודע על שום תוכנית, זה מתנהל מתוך אינרציה. אין מלחמה - יש שם פעילות מבצעית. אין שום ניהול של מלחמה בעזה ואין בהירות - הממשלה לא יודעת ולא מודיעה. אני לא יודע כמה זמן, אבל אין ארוחות חינם. זה לא שבסוף לא תיפול עלינו אחריות של כובש. בראיית האו"ם ומבחינה בין־לאומית ישראל כבשה את הרצועה. בקרוב מאוד נפגוש את האג ומועצת הביטחון של האו"ם. האמריקאים עושים מאמץ לבלום את זה, אבל איכשהו נתניהו מצליח לחרב את זה".
עריכה: דוד זבולוני