"שר החינוך, תציל את הילדים האבודים האלה"
בפתח התוכנית התייחסה ענת דוידוב למשבר סביב פתיחת שנת הלימודים הבאה על רקע הלחימה המתמשכת: "מערכת החינוך הייתה צריכה להתאים את עצמה למצב חדש"
שנת הלימודים בבתי הספר התיכונים הסתיימה. הצעירים סוגרים שנה בסוף החודש. אין הגדרה יותר מדויקת לשנת הלימודים האומללה הזאת מאשר סוגרים שנה. הילדים היו שם, אלה שהגיעו. באו, הלכו, סתם עוד שנה.
הילדים האבודים האלה סוחבים פערים עוד מהקורונה. הלילות הפכו לימים ולהפך, ומערכת החינוך הייתה צריכה להתאים את עצמה למצב חדש. אז לפחות הייתה שרת חינוך קשובה מלא מלא. יפעת שאשא ביטון, חינוך זה המקצוע שלה.
ואז נפל עלינו אסון 7 באוקטובר ומלחמה קשה, ואלפי ילדים מפונים מהבתים שלהם בדרום ובצפון, וחרדות ואובדן של בני משפחה קרובים. וחטופים, חלקם גם בני משפחה של הילדים האלה. ואז בא שר החינוך יואב קיש. בתנאים הלא נורמליים של חדר צפוף בבית מלון, שהוא הכול חוץ מחופשה, בלי בית כבר תשעה חודשים. ככה לא לומדים לבגרות. ככה לא לומדים
תלמידי התיכונים סיימו את השנה ללא ציונים וללא תעודות. שנה שקופה לילדים שקופים. ברקע: סכסוך עתיק עם ארגון המורים העל־יסודיים. אם לשר החינוך היה אכפת מחינוך, הוא היה מזמן את רן ארז ואת נציג משרד האוצר, סוגר את הדלת ומנהל משא ומתן קשוח עד שיפתרו את הסכסוך המטופש והמיותר הזה.
מי יודע אם שנת הלימודים הבאה תיפתח בכלל. שר החינוך, תציל את הילדים האבודים האלה, זה בידיים שלך.
