"חרטה היא רגש מיותר, אל תתעסקו במה שלא יועיל"
עם יציאת ספרו החדש 'החלטות משנות חיים (ומוות)' התארח פרופ' יוסי יסעור באולפנה של ורדה לשיחת מרתקת על קבלת החלטות
פרופסור יוסי יסעור, מומחה לקבלת החלטות, פרסם את הספר 'החלטות משנות חיים (ומוות) - סיפורים ותובנות של אנשים ששינו את חייהם מקצה לקצה'. ורדה רזיאל ז'קונט שוחחה איתו על החלטות, חרטה, שינויים בלתי הפיכים, וגם ועל יתרונם היחסי של ה'מטומטמים'.
הפרק הראשון של ספרו עוסק בהתאמה מגדרית. יסעור סיפר: "הנושא של שינוי המגדר הוא אולי הכי קיצוני, והוא לא היה מוכר לי בכלל. הייתי קצת ציני לגביו. כשראיינתי אנשים, גיליתי שזה נושא מאוד מרתק. הסיפור שהכי ריגש אותי הוא של גבר שאשתו הפכה להיות גבר עם שני ילדים, והוא נשאר לחיות עם בן הזוג שהיה אשתו. הוא אמר לי: 'אהבה זה לא שדיים. אהבה זה בן אדם. אני אוהב את הבן אדם עם או בלי שדיים"'.
ורדה הסתקרנה: "איך אתה מסביר את זה שאנחנו מבזבזים כל כך הרבה אנרגיות על זוטות? איזה בגד אקנה? האם אצא במכונית או במונית מהבית?". "תראי כמה זמן אנשים מקדישים לתכנון החתונה שלהם, ושנה אחרי זה הם מתגרשים", אמר בחיוך הפרופסור, "מה אתם משקיעים 200 אלף שקל במשהו שיש סיכוי של 50 אחוז שייכשל? אנשים מתייחסים להחלטות מטופשות בהמון אנרגיה. אנשים מייחסים חשיבות יתר לדברים לא חשובים".
המראיינת שמה לב כי יסעור עוסק לא מעט בספרו בפחד מחרטה ובפחד מאכזבה, ושאלה אותו מדוע. "חרטה הוא רגש שלילי שאנחנו מרגישים בגלל משהו שאנחנו עשינו, בעוד שאכזבה היא רגש שלילי בגלל משהו שהוא לא באשמתנו. חרטה היא הרגש הכי בולט בקבלת החלטות", הסביר. "אנשים כל כך מפחדים לקבל החלטות כי הם חוששים שמא יתחרטו", ציין, "אבל בסופו של דבר אנשים מתחרטים יותר על הדברים שהם לא עשו מאשר על הדברים שהם כן עשו".
יחסו של הפרופסור אל החרטה שלילי ביותר, והוא הסביר מדוע: "אני חושב אחרי 40 שנות התעסקות בקבלת החלטות שחרטה היא רגש מיותר. הבודהיסטים קוראים לזה התעסקות בהתנגדות: הם טוענים שסבל שווה למכפלה של כאב כפול התנגדות. אם לא נתנגד, הכאב יישאר, אבל לא נחוש בסבל. החרטה גורמת לנו לסבל, היא משהו מבוזבז, אל תתעסקו במה שלא יועיל", הכריז.
"טיפשים מגלים ביטחון עצמי מופרז הרבה יותר מחכמים"
מאוחר יותר ציטט את זוכה פרס נובל ברטראן ראסל שטען כי הבעיה בעולם שלנו היא שהטיפשים מאוד נחרצים בדעותיהם, והחכמים מאוד הססנים: "חלק מהפוליטיקאים הקיצונים שלנו מדברים בביטחון עצום, ודווקא החכמים לא כל כך יודעים והם מעדיפים לדבר בצורה הסתברותית. פסיכולוגים גילו שמי שיש לו מעט ידע מדבר בביטחון עצמי רב, וככל שיש לו יותר ידע, רמת הביטחון שלו קטנה. כן, טיפשים מגלים ביטחון עצמי מופרז הרבה יותר מחכמים".
בהמשך השיחה נדרש יסעור לסוגיית הלידה בקרב נשים: "כשאישה מחליטה ללדת ילדים זאת החלטה דרמטית, אבל זה כל כך מקובל. אין רבותא. רוב הנשים שמחליטות ללדת עושות את זה כי ככה זה. יחד עם זה, נשים שמחליטות לא ללדת, איך הן החליטו על זה? הן לא ניסו את שתי האופציות ואז בחרו אחת. זה מבוסס על סיפורים, אבל הן לא יודעות מה זה להחזיק תינוק שזה עתה נולד".
"רצח קורה לפעמים בבת אחת, כמו נפילה מהר גבוה"
בהמשך שוחחו ורדה רזיאל ז'קונט והאורח שלה על שליטה עצמית. "רצח קורה לפעמים בבת אחת, כמו נפילה מהר גבוה", אמר והוסיף: "יש בספר סיפור של אדם שרצח את אשתו, למרות שאהב אותה אהבת נפש. כל כך אהב אותה, התברר לו שהיא בגדה בו והוא רצח אותה. שליטה עצמית היא נושא שמדברים עליו הרבה בקבלת החלטות".
לדבריו, "בטווח הארוך ברור שעדיף שתהיה שליטה עצמית, אבל במציאות אנחנו יוצאים מגדרנו. בספר אני מדבר על אנשים שעברו לתחום הפשע ורצחו. הם מאוד מתחרטים על זה שהם רצחו, הם לא נהנו מעצם מהרצח, אלא פשוט איבדו שליטה עצמית לרגע".
"תקווה היא התכונה הכי נוראה של האדם"
לקראת סיום השיחה שוחחו שניים על תקווה, מושג שיסעור מאוד לא אוהב. "תקווה היא התכונה הכי נוראה של האדם", אמר, "אלה שנשארו באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, היתה להם תקווה. תקווה היא פסיבית בניגוד לציפייה. אם תקווה זה שיקרה משהו טוב בלי שאני אעשה משהו שיקרה, זה לא טוב. יש לנו מצב קשה היום? מה אנחנו עושים כדי לצאת ממנו? לא תקווה, פעולה. תקווה זה נורא ואיום".
עריכה: אחיעד לוק
