אופטימיות זהירה נרשמה אמש (ד') באשר לתשובת חמאס למתווה עסקת החטופים. על פי גורם ביטחוני, מדובר בהצעה הטובה ביותר שהונחה על השולחן עד עכשיו. אלוף (מיל') יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון ולשעבר ראש המל"ל, התייחס לדברים.
"כשמדברים על סיום השלב הראשון, זה לא שכל מחבלי חמאס הושמדו", טען. "כמערכת, זה כנראה שאנחנו מאוד קרובים לסיום השמדת המערכת. עדיין יישארו 20 אלף, 30 אלף מחבלים עם נשק, מדי פעם יירו טיל שנותר להם באיזשהו מקום, אך הם לא חיים במערכת. הלכנו לבית החולים שיפא חודשיים אחרי שיצאנו מצפון עזה, חזרנו לשם. בפעם הראשונה לקח לנו חודשיים להגיע עם שתיים וחצי אוגדות, בפעם השנייה עם שני גדודים. סיום השלב הראשון אומר שעובדים לשלב הבא, שבו חוזרים מדי פעם לעזה, וצה"ל לא צריך להילחם מתחת לקרקע, הוא חוזר למטרות מאוד ברורות".
על מתווה העסקה אמר: "עסקת החטופים לא קשורה לכל מה שאמרתי. במובן הזה שחמאס יקבל אותה או לא לפי איך שהוא יעשה את הערכת המצב שלו. ברגע שחמאס יגיע למסקנה שעדיפה לו הפסקת אש, אף אחד בעולם לא יודע את זה. מה אנחנו עושים? מסתכלים על התגובות שלהם, וכנראה שעכשיו הוא הגיע לנקודה שבה עדיפה לו הפסקת אש. לכן אנחנו לא יודעים אם התשובה הזו אמיתית, אם הוא ביותר לחץ ומוכן לקבל את מה שלא היה מוכן לקבל לפני חודש, או שכל זה, מטרתו רק לערער עוד יותר את החברה הישראלית".
"אני חושב שאנחנו לא צריכים להסכים לסיום הלחימה", הבהיר אלוף (מיל') עמידרור. "אנחנו יכולים להסכים להפסקה ארוכה של הלחימה, כמה שצריך בשביל לשחרר את החטופים - חודשיים שלושה, אני לא חושב ששנה. אנחנו צריכים להסכים להפסקה ארוכה תמורת שחרור החטופים ולחזור אחרי זה ללחימה במצב שונה לגמרי. נצטרך להילחם אחרת. מדינת ישראל החליטה שהיא עובדת על שתי מטרות במקביל: חיסול היכולת הצבאית של חמאס - בזה עשינו צעדים ענקיים; במקביל שחרור החטופים. אם לצערי משימה אחת הצליחה פחות, שחררנו חלק מהחטופים, צריך להמשיך בלחץ הצבאי כדי לוודא שלפחות את אחת המטרות נשיג. סינוואר מחליט אם לשחרר או לא, עם כל הכבוד להפגנות פה. ברגע שיש אפשרות לשחרר את החטופים, צריך לעצור עם משימת חיסול הכוח הצבאי של חמאס".
על הודעת חיזבאללה באשר לאפשרות של הפסקת אש בדרום אמר ראש המל"ל לשעבר: "זה מעשה רמייה, כי חיזבאללה הודיע שאם תתחדש הלחימה בעזה הוא ימשיך לירות. הסדר כזה עם הצפון הוא הסדר זמני".
עריכה: מיכל קדוש