שבעה ביולי, ישראל במלחמה תשעה חודשים. 275 ימים. 275 ימים ולילות, שעות, דקות ושניות, 120 חטופות וחטופים, אלה שעדיין שורדים שם בקושי איבדו כבר מזמן את חוש הזמן. תשעה חודשים, תמונת מצב עגומה ועצובה עם תקווה קטנה שנפתחה בסוף השבוע הזה עם דיבורים על עסקה להשבת חטופים. אולי.
קיבוצים בדרום עוד לא שוקמו. התושבים עדיין מפונים. עשרות אלפי תושבים מהצפון מגורשים, פליטים בתוך ארצם. הצפון מופגז, בתים הרוסים, שטחי טבע שרופים. שנת הלימודים לא תיפתח בצפון באחד בספטמבר, זה לא מספיק חשוב לראש הממשלה. אלפי לוחמים פצועים שנתנו את הנשמה יסחבו איתם את הפציעות כל החיים - פגיעות גפיים קשות, ופוסטראומטים.
תקשיבו לעו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, הבוקר בתוכנית שבע-תשע, על המצוקה העצומה שלהם מול המטופלים. שר האוצר, כדאי להקשיב ליו"ר ארגון נכי צה"ל. בינתיים, בכלכלה במלחמה ממשיכים לזרוק כספים לשותפות הקואליציוניות, למשרדים מיותרים שניפחו אותם בכסף מיותר על פני אלה שזקוקים לאויר הזה. מדיניות מופקרת של הממשלה ומר כלכלה העומד בראשה.
אז בינתיים הגרעון התקציבי עלול להגיע ל-8%, הממשלה תמשיך לפזר כספים למקורבים, ונגיד בנק ישראל ימשיך להחזיק את האצבע חזק בתוך הסכר. הריבית תישאר גבוהה, ואפשר שיכבידו עלינו עם עוד מיסים. גם קיצוץ רוחבי של חצי מיליארד שקלים בתקציבי משרדי הממשלה, זה בסוף עלינו.
תשעה חודשים לתוך גיהנום, וסופו מי ישורנו.