ישראל במלחמה 277 ימים. 120 חטופות וחטופים נמצאים עדיין בגיהנום של חמאס. כל כך קרובים וכל כך רחוקים. חלקם חיים. צריך להחזיר את כולם, חיים ומתים. אם זה לא יקרה עכשיו, זה כבר לא יקרה.
החטופים שומעים אותנו שם. גם שבעת המחולצים בידי כוחות הביטחון בגבורה, וגם אלה ששבו בעסקה הראשונה אחרי כחמישים יום, כולם מספרים שצפו בטלוויזיה והאזינו לרדיו, צופים ומאזינים גם לכל קשקוש לא רלוונטי. תשעה חודשים במלחמה: חיילים נופלים, חטופים נמקים, ובקואליציה מתקוטטים על ג'ובים לרבנים ועל כספים קואליציוניים. בושה.
הבור התקציבי גדל יותר מהר משחשבו, כבר מגרד את ה־8 אחוזים, והשר לביטחון לאומי שמאוד מאוד רוצה להכניס לקבינט המלחמה המצומצם, מוכן להתפשר על הג'ובים לרבנים, תמורת כיסא בקבינט ההחלטות. אגב, לטיפולך הדחוף השר, איך זה שהנתונים על הפשיעה זינקו באופן דרמטי בתקופתך? ולמה רק אחרי שהתנועה לחופש המידע התעקשה, הסכמתם לפרסם אותם בציבור?
מלשכתך נימסר שמתעלמים במכוון מנתונים עדכניים, ומהמשטרה נמסר שמתחילת השנה יש ירידה בפשיעה בתחומים רבים. מוזר- פיגועים פליליים קורים לא רק במגזר הערבי. הרצליה, נתניה, ת"א, אשדוד. רשימה חלקית. הצפון נטוש, המפונים מפונים, החטופים חטופים, והפוליטיקאים פוליטיקאים - חיים בעולם מקביל. ועסקה? או הכל או אפס.