"חמאס פעל בשפל הנמוך ביותר, אנו לא רוצים להיות כאלה"
פרופ' מירב רוט, דיברה על ספרה החדש: 'מלחמות יצרים' • מדוע מותר לנו לרצות להיפטר מעצמנו, מיהו הרוזן החצוי ועד כמה חשובה האמפתיה?
הפעם ראיינה ורדה את הפרופסור מירב רוט, פסיכואנליטיקאית וחוקרת תרבות לרגל פרסום ספרה החדש: 'מלחמות יצרים: בנפש האדם ובנפשם של גיבורי ספרות'. יחודו של הספר הוא בשילוב של שני הנושאים בהם מתמחה רוט: הפסיכואנליטיקה והספרות.
בתחילת השיחה סיפרה פרופסור רוט עד כמה טיפול פסיכולוגי הכרחי בתקופה כל כך מתאגרת: "הטיפול קצר המועד נחוץ והכרחי למנוע הפרעה פוסט טראומטית, אבל תהליכי אבל לא ממצים את עצמם מבחינת הטיפולים קצרי המועד".
בספרה החדש עוסקת המומחית בדיאלקטיקה, כלומר בניגודים מובנים המזינים אלה את אלה, בכל הנוגע לסוגיות רגשיות שונות.
היא דיברה על 'המשאלה להיפטר מעצמנו', דוגמה ליצר החיים ויצר המוות שדרים בתוכנו בכפיפה אחת: "תחשבי מה הרגע המתוק ביותר ביום שלך. אצלי זה הרגע בסוף היום, בו אני מצטנפת בתוך הפוך ורוצה לישון. זה טבעי, ככל שאכפת לנו יותר כך כבד לנו יותר. החיים היא משקולת אדירה, ויש משפט נפלא של פסיכואנליטיקאית בשם חנה סגל שמלווה אותי:'כל המכאובים נובעים מהחיים'".
"משאלת המוות היא דבר טבעי ומשותף לכולנו", הרגיע רוט, "אנחנו רוצים לפעמים לנוח מן המסע. כל הספר הוא בין דיאלקטיקות - המאבק הזה קיים בנו כל העת. וזה בסדר, אדם אינטליגנטי חושב על החלופות האפשריות: גם משאלת מוות היא רעיון חולף. רק שצריך להבחין בין מחשבה לפעולה".
"צרות העין של הרוזן החצוי"
הספר דן בהרחבה במשושג צרות העין. ורדה שאלה את דנה בנושא: "את מדברת על צרות העין מול ההופכי שלה. בפסיכולוגיה לא מדברים על התופעה הזאת"
רוט שיתפה בפועלה של הפיסכואנליטיקאית מלאני קליין: "היא מיקדה את תשומת הלב שלנו בצרות העין. היא חשבה שהכאב שלנו מההבדל בינינו לבין האחר, מעורר את צרות העין, ואת הרצון לחסל את הטוב שלך. לפעמים אנשים יגיבו לנדיבות שלנו בהתנהגות הרסנית מבטלת, כי אנחנו פוגעים להם בדימוי העצמי".
בסיפור של הסופר האיטלקי איטלו קלווינו, 'הרוזן החצוי', הרוזן מדרדו יוצא לקרב, ופגז מפלש אותו לשניים - לרוזן רע ורוזן טוב. רוט מתייחסת לסיפור כאל משל: "הרוזן הרע פוגע בכל דבר בכפר, כי הוא צר עין כלפי דבר המאופיין ביופי. אלה האנשים שצרי עין כלפי הזכות של האחרים להיות עם שפע של טוב. קלווינו בסופו של דבר מחבר בחזרה את הרוזן, במציאות זה קצת יותר מורכב".
ורדה התוודתה בפניה כי היתה תקופה בחייה שהיא הגיעה לתובנה שרק יצורים חצויים מתאהבים בה: "אלה הקשרים שלי - אין לי סיכוי לאהבת אמת שלמה, כי אולי אני מתאהבת ביצורים חצויים. ההחלטה שלי היתה שלא צריך זוגיות, כי המחיר גבוה מדי. הייתי בהשלמה נהדרת".
רוט הדגישה כי מערכת יחסים זוגית צריכה להיות מיטיבה ובריאה: "אחד הפתרונות הלא בריאים הוא שאנסה להשתלט עליו, או שהוא ישתלט עליי כדי להרגיע את צרות העין, הקנאה החרדה. וזו אחת התמונות של אהבה כוזבת. זאת החפצה. אני לא נותנת לאחר לחיות במלואו באופן הזה".
אמפתיה: היכולת לחוות את האחר מתוכי
בהמשך השיחה הבהירה רוט עד כמה אמפתיה הכרחית בטיפול הפסיכואנליטי: "זו היכולת לחוש את האחר, להכניס את האחר לתוכי, לחוות אותו מתוכי. זו לא הזדהות, אלא הסכמה לחוות אותו באופן שמטלטל את עולמי ומרגש אותי, ואני יכולה לעזור לו ולהיות עבורו"
ורדה הקשתה ושאלה היא האמפתיה לא מכשילה את הטיפול בכך שהיא נותנת לגיטימציה למטופל להמשיך לחיות עם הבעיה ועם חוסר התפקוד שלו.
"הנפש לפעמים מאוד איטית", ענתה לה פרופ' רוט, "בעיות שהשתרשו באופן איטי ועמוק זקוקות להתרה מאוד איטית. את תיארת סימפטיה ולא אמפתיה. אמפתיה היא לא ליטוף, אלא חיבור עמוק שנועד להבין את המקומות האישים לא מעמדה שיפוטית, אלא כזו שמאפשרת לי לחוש אותו".
"הצד השני הוא גם רע וגם טוב"
לאחר מכן נדרשה רוט לעניין ההרסנות, והניגוד שלה אל מול הנדיבות והטוב: "אנחנו חיים בתקופה שהמגע שלנו עם הרס נוראי. לצפות בטלוויזיה ולשמוע על עוד חייל שנהרג, זה מגע נוראי עם הרסנות"
ורדה שאלה האם מתוך אותה ראייה דיאלקטית, היא רואה את ההכרה בהרסנות כתנאי להתפתחות מוסרית ואתית.
רוט השיבה בחיוב: "תחושות הנקם הן מאוד טבעיות. אני מקווה שלא נאבד את המגע עם תובנות השואה, כי לעולם לא נעשה לאחר מה שעשו לנו". היא הדגישה כי הגנה עצמית חשובה מאוד אבל הזהירה: "ניצחון החמאס האולטימטיבי הוא כשנהיה כמו החמאס. הם פעלו בשפל האנושי הנמוך ביותר, אנחנו לא רוצים להיות כאלה".
עוד הרחיבה: "כאשר אדם פוגע בי, אני רוצה להאמין שכל הרע הוא בחוץ וכל הטוב הוא בפנים, ואין בי הרסנות. זה נותן לי לגיטמציה להרגיש קורבן ולתקוף באופן חסר עכבות, כי הרע מכל נמצא בחוץ. המצב הזה מסוכן", וסיכמה: "אם אני מבינה שהצד השני הוא גם רע וגם טוב אני יכולה להיות קשובה לשאלה מה קרה בינינו, ומה חלקי בזה. ולחפש חיבור"
