בצל המשא ומתן המתמשך מול חמאס ממשיך להדגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא לא נסוג מהמתווה שהציג הנשיא ביידן, ומבהיר את החשיבות של המשך הלחימה. עד כמה הדרישות של נתניהו קריטיות לביטחון? פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי ועמית בכיר ב-FDD, פרש את משנתו ודן בנושא.
לדבריו, "לדעתי נתניהו רוצה עסקה אבל לא בכל מחיר. יש התקרבות למיטוט כוחו הצבאי של חמאס בעזה. עדיין אנחנו רחוקים מהשבת החטופים ומיטוט יכולתו השלטונית והאזרחית של חמאס, אבל לגבי עסקה המצב של החמאס הוא כמעט על הפנים, על הברכיים".
"יש כעס על סינוואר מתוך הרצועה, יש כעס על סינוואר מדוחא, כולם לוחצים עליו, אז למה ללכת לעסקה? בואו נמוטט אותו. אבל מצד שני מצבם של החטופים לא מאפשר את הדבר הזה. סינוואר הוא לא טיפש. הוא לא ישחרר את תעודת הביטוח שלו, שהם החטופים האחרונים", אמר.
עוד הוסיף: "אסור בשום אופן להכריז על סיום המלחמה בלי שקיבלנו את כל המטרות, אפשר לעצור את הלחימה אך לא להבטיח את סיומה. אסור להחזיר לחמאס את צינור החמצן שלו ממצרים. עד שלא שוללים לחלוטין את היכולת של חמאס לקבל אספקה מחדש שדי נפגעה אבל לא לחלוטין ממצרים, אי אפשר לעשות שום דבר כולל עסקה. איפה כן אפשר לוותר חלקית? מתוך הדברים שאפשר לוותר, ציר נצרים הוא היחידי שאפשר לוותר עליו".
האם אמצעים טכנולוגיים בציר פילדלפי ובמעבר רפיח יפתרו את המכשול העיקרי לעסקת החטופים? לשיטת הפרופסור, "לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. טכנולוגיה היא חשובה מאוד. צריך לעשות את הכול במשולב, טכנולוגיה עם כוח אדם. טכנולוגיה חשובה לצד תגבור ההגנה על הגבול".
"היינו פעם בצבא קטן וחכם, זה כנראה איננו. צבא גדול וחכם או צבא גדול וטיפש אף אחד לא רוצה. צבא גדול וחכם אפשר אך עולה הרבה כסף. בסוף יצטרכו למצוא את הפשרה. כמו הקלישאה הידועה 'חיים או איכות חיים'", טען.
בסיום השיחה סיכם: "המצרים ניסו לחסום חלק מהמנהרות, חלק הם ניסו לחסום וחלק הם לא רצו לחסום כי הם עשו מזה הרבה כסף. כרגע ישראל צריכה לשלוט בפילדלפי. היא לא יכולה לעשות את זה אם היא לא שם. אחרי זה נוודא סופית שאין מנהרות חוצות, והמצרים לוקחים על עצמם את האחריות שאף אחד לא יתקרב לגדר. סינוואר במצב קרוב מאוד למצב שבו הוא יהיה מוכן לעסקה".
עריכה: אליעזר בן יהודה