ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים על שם צ'ארני באוניברסיטת חיפה ומנהל מרכז הדולפין והים של עמותת דלפיס, שוחח עם פרופ' רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו אודות שפת בעלי החיים, ובעיקר בין דולפינים וליוויתנים.
לדבריו, "כשאנחנו מנסים להבין תקשורת של בעלי חיים אחרים אנחנו שומעים שהם משמיעים קולות שונים. אצל בעלי חיים מסוימים יש גם כימיה שמעבירה תקשורת ביניהם. אם מדברים על תקשורת קולית – היונקים הימיים משתמשים הרבה בתקשורת קולית מהסיבה הפשוטה שקרני האור והיכולת לראות היא מוגבלת במים, בטח במים עכורים או בחושך".
בהמשך ביקש להבהיר כי השימוש בקולות מסייע ליונקים הימיים להתמצא בסביבה, ומה שמעניין במיוחד זו הדרך שלהם לתקשר אחד עם השני. "אצל דולפינים זה מתבטא בעיקר על ידי שריקות – או רצף של קולות בעל מנעד ותדירות משתנה, והרמוניקה שמשתנה. ככה באמצע הם מעבירים את המידע. השאלה הנשאלת היא איך אנחנו מנסים לפענח את המידע הזה. את הקולות יחסית קל להקליט, אבל בכדי להבין מה קרה שם אני צריך לחבר את הקולות לסיטואציה – והאנושות לא הגיעה לפריצת דרך משמעותית בנושא".
בהמשך ביקש להדגיש נתון מעניין נוסף: "אנחנו יודעים שאצל הדולפינים יש שריקת שם מזהה, ולכל אחד יש את השריקה שלו. הוא לומד את זה מהאמא שלו, וככה הם קוראים למישהו בשמו או אומרים 'אני פה'. יש מחקר מאוד נחמד בבהמאס – שם יש מים מאוד צלולים. החוקרים מנסים להבין עם מצלימה מיוחדת שמקליטה בצורה כיוונית בכדי להבין מה הדולפין ניסה להגיד לפרט שהיה לידנו. זה עדיין בחיתולים הדבר הזה, אבל האתגר הבא הוא להבין את זה", סיכם.