על רקע החשש מתגובת איראן וחיזבאללה לחיסולים, המשא ומתן לשחרור החטופים המצויים בשבי חמאס עדיין מתנהל. מירב לשם־גונן, אימה של רומי גונן שנחטפה לרצועת עזה משטח מסיבת הטבע בקיבוץ רעים ומצויה מאז בשבי חמאס, התייחסה לדברים.
"קצת כועסת", הודתה תחילה, "זה מרגיש כאילו משום מה כל ההישגים שמביאים, עוד לא מממשים אותם לתוך הצלחה מדינית וזה מטריד, יש לנו צבא כל כך חזק אבל הדרג המדיני כל כך חלש, או פחות אמיץ לחתום על הסכם שיש פה, שכבר נחתם בעבר, עכשיו כל הזמן מזגזגים. אני שומעת לכל אורך הדרך כבר כמה שבועות שיש מחלוקת. בסופו של דבר יש שם אנשי מקצוע שנותנים המלצות, יש הסכם שנחתם על ידי ראש הממשלה לפני חודשיים בערך".
בהמשך הודתה: "אני לא מצליחה להבין. יש אנשי מקצוע, לא כל כך מבינה איך כל אנשי המקצוע מסביב לא מספיק טובים. אני שומעת רק ביקורת כל הזמן. ראש הממשלה עם הדרג שיחד איתנו צריכים לקבל את ההחלטה יחד. אני לא רואה איך במדינה דמוקרטית יש רק אדם שמקבל החלטות, אני לא מצליחה להבין את זה, איכשהו כל הזמן בניגוד לדרג המקצועי, הם פקידים? זה הרמטכ"ל של כולנו, כמו שזה ראש הממשלה של כולנו. עכשיו אנחנו צריכים לקחת החלטה אמיצה ולהילחם על האנשים שלנו. רה"מ יזם עסקה, הציעה הצעה משל עצמו, אני שמחה שהוא יזם והציע הצעה שמקובלת עליו, כך זה צריך להיות. מאותו רגע הוא לא מפסיק לזוז ממנה. אין פה אתם ואנחנו. אנחנו עם אחד, כולנו עם אחד. אני לא נגד עם אחד".
"אם הבנות לא ייצאו, הבנים לא יצאו", זעקה לשם־גונן. "אנחנו רוצים שהבנים ייצאו, שכל האנשים שבחיים ייצאו, שגופות החללים יחזרו חזרה. הכאב הזה הוא של כולנו. יש אנשים שנמצאים בכל החזיתות, ולא להציג אותנו כשני חלקים של העם. יש פה עם שלם עם דעות מגוונות. הדברים שנאמרים על ראשי הביטחון שלנו הם סכנה לדמוקרטיה וסכנה שמישהו ילך על הראש שלהם. אני מרגישה שראש הממשלה הולך כנגד כל יתר אנשים, וזה לא משנה אם אלה אנשים בתוך הממשלה שלו, אנשים שהם מקצועיים, זו ההרגשה שלי. יכול להיות שאני טועה אבל לא בטוח שאני טועה. בסופו של דבר אנחנו צריכים למצוא את הדרך להוציא אותם. יש שם אנשים, חיי אדם תלויים בעניין הזה, חיי אדם שנגמרים לאט לאט. ההסכם הספציפי הזה יכול לספק את זה".
עריכה: מיכל קדוש