306 ימים, 115 חטופות וחטופים לא יכולים לחכות יותר. 306 ימים - עשרה חודשים מאז שבעה באוקטובר, היום הכי ארור בתולדות מדינת ישראל מאז הקמתה, ולחטופות ולחטופים שלנו נגמר הזמן. צריך להחזיר אותם. אלה שחיים ואלה שכבר לא.
הזמן בורח, ולא ייאמן שמתקרבים לשנה בצעדי ענק. לממשלה יש זמן, לראש הממשלה יש זמן, לכנסת יש זמן להעביר כספים קואליציוניים מיותרים על חשבוננו, הכול כדי למשוך זמן, כדי לא להחליט החלטות משמעותיות. החלטות פוליטיות? כמה שיותר. העיקר שמספר הקסם 64 לא יתפורר חלילה.
לפני קצת יותר משנה כולם התכסחו פה עם כולם, ההפיכה המשפטית הוציאה מאות אלפים לרחובות, הפילוג והשיסוי הלך והעמיק. חשבנו שדי אחרי 7 באוקטובר, רצינו שדי. אבל זה החזיק שבועות ספורים בלבד. אתמול כינסו את המליאה לכינוס מיוחד בפגרה כדי לאשר את חוק קלנר לצירוף ערוץ 14 לשירות עידן פלוס.
כמה שנים דוחים פה החלטה משמעותית לבנות ממ"דים בדירות שניבנו לפני שנות ה-80 של המאה הקודמת. הצורך אקוטי להתגוננות מפני רעידת אדמה ומלחמה. זה לא קרה. לא מספיק דחוף.
את בעיית גיוס החרדים פתרתם? את המחסור במורים ומנהלי בתי ספר פתרתם? את העלייה במחירי הדירות פתרתם? את הצפיפות בבתי החולים פתרתם? כלום ושום דבר.
קודם פוליטיקה, כל השאר אחר כך.