היום (ה') נפתחה הפסגה בקטאר שבדוחא, שהוגדרה כהזדמנות האחרונה לכינון עסקת חטופים מול חמאס. הכתבת והפרשנית המדינית דנה ויס ('חדשות 12') שוחחה עם גדעון אוקו והביאה פרטים נוספים על המגעים הצפויים.
"אנו כמעט 11 חודשים אחרי 7 באוקטובר, הזמן הוא מרכיב קריטי", פתחה. "אני חושבת שאף אחד לא האמין שנגיע לפרק זמן כזה בו הכל פתוח, אין מטרה ברורה, חיי החטופים הולכים ונגמרים בתנאים הקשים שהם מוחזקים, וכל השחקנים העלו את ההימור. אם ב־7 באוקטובר זו הייתה טרגדיה נוראה, תבוסה נוראה, מפלה נוראה אך נקודתית בין ישראל לחמאס בגבול הדרום, ואנו בנקודה בה פסגה והיכולת להגיע לעסקה ולהפסקת אש מדברת על רגיעה אזורית. או מסלול שמוביל אותנו לרגיעה של כל האזור, או שישראל מוצאת את עצמה מול שבע חזיתות, באיום ישיר של תקיפה מאיראן, חיזבאללה וכל שלוחותיה. מצד אחד האינטרס ללכת להסכם יותר גבוה, אך גם האינטרס לא ללכת להסכם, בטח של חמאס, ואולי גם של רה"מ להשיג את העמידה שלו על התנאים כמי שעומד בשם המערב מול כל ציר הרשע.
עוד הוסיפה: "הלחצים מאוד משמעותיים, בעיקר הלחץ האמריקני, הם לוחצים כשבצד השני של המשוואה מתייצבים בהיקף מורחב ומשמעותי כדי לעזור לישראל להרתיע את איראן וחיזבאללה. מבחינתם, הסכסוך שהחל בדרום מאיים להצית מלחמה אזורית שוודאי משפיעה על כל אחד מהאזרחים שלהם. למה זה יהיה שונה? בגלל הלחץ האמריקני, ובגלל העובדה שלפני הדיונים של רה"מ בכירי הממשל מדברים עם דרעי, דרמר, גלנט, ומבהירים להם את הקישור בין העסקה ליכולת להרתיע את האויבות שלנו ממלחמה אזורית. לכן ראשי המו"מ שאנו יודעים עד כמה הם חלוקים על רה"מ ועל חששם מכך שנתניהו לא מעוניין בעסקה, רואים מרחב תמרון שמסיר מהם את הספק ומעלה את ברנע, בר ואלון למטוס כדי לראות אם התנאים יבשילו לעסקה שלכל הפחות תוציא את החיילות, הנשים, המבוגרים והפצועים".
באשר למתווה הנשיא ביידן, אמרה ויס: "הייתה הסכמה עקרונית על הסכם המסגרת שנתניהו הניח על השולחן בסוף מאי. באופן מילולי לא נוספו סעיפים חדשים, אך התוכן שנוסף, הפרטים יצרו מציאות חדשה בעיקר בנוכחות צה"ל במעבר פילדפי, השאלה על השליטה במעבר רפיח, דרישת רה"מ על כך שלא יעלו חמושים צפונה במנגנון שכל ראשי מערכת הביטחון אומרים שאין אפשרות לקיים, המפתחות, הווטו הישראלי ורשימת המשוחררים. דורשים להתחיל מ־33 חטופים חיים ולא כפי שישראל הסכימה בזמנו על 18. חמאס אף פעם לא היה בחדר, אבל אנחנו יודעים שבדוחא חמאס נמצאת. אם במתווכות ירגישו שאפשר להעביר את העמדה הישראלית לחמאס יידעו לעשות זאת. זה אירוע שייקח זמן, התשובה נוסעת לעזה ומחפשת את סינוואר. לא יודעים אם חמאס יסכים, בטח כשחמאס מבין שמול האפשרות ללכת להפסקת אש את הצתת האזור, אבל יכול להיות שמצב התושבים בעזה והארגון יוביל לכך שהוא ירצה לפחות 42 יום של הפסקת אש".
"כבר לא נשארו הרבה חטופים בחיים. בכל שבוע אנחנו מאבדים שם אנשים, בטח מאז מבצעי החילוץ תנאי החטופים הורעו, שומרי חמאס גם הם במצב אחר, צריך לדבר על זה הכי ברור - לכל יום שעובר יש משמעות בחיי אדם. אם המו"מ ייכשל בגלל התנהלות ישראל, חובתם כלפי החטופים היא לומר שזאת הסיטואציה. אם לא תהיה עסקה והפסקת אש בלי אסטרטגיה אחרת, כל אחד מאזרחי ישראל ישלם את המחיר. זה רגע האמת של החטופים, של נתניהו, של ראשי מערכת הביטחון ושל האזור כולו".
עריכה: מיכל קדוש