קרנות חוב מהוות אפשרות פופולרית למדי ליצירת רווח לאורך זמן. בפרק השלישי בפודקאסט 'מה יש במקום' בהגשת ערן בלטמן ונגה קנז, המשיכו השניים לשוחח על עולם קרנות החוב המגוון ואפיקי ההשקעה השונים.
"היום אנחנו נתעסק ונתעמק בתחום של קרנות החוב, שזה בעצם מפגש יצירתי של הון וחוב", פתחה קנז. "שוק החוב הוא השוק הכי גדול בעולם, הוא בערך פי 3 יותר גדול במונחי כסף משוק האקוויטי, ויש הרבה דרכים לתת חוב. כחלק מהרעיון שנקרא קרנות, אנחנו תמיד מדברים על פיזור. זו גם הסיבה שגופים מוסדיים נותנים בעצמם הלוואות לחברות בוחרים להשקיע גם בקרנות, כי קרנות יכולות לאגד 30 הלוואות של 10 מיליון דולר, כאשר ברוב המקרים למוסדיים לא יהיה את כוח האדם להתעסק בזה".
בתגובה, הוסיף ערן: "בסוף חוב זה כשאני נותן הלוואה למישהו. אני צריך לבדוק למי אני נותן את ההלוואה, למי אני נותן את הכסף, זה הדבר הכי חשוב. הדבר השני הוא איך אוכל לגבות את החוב, מהם השעבודים והביטחונות שלי. יש הרבה סוגים של קרנות, קרנות ליזמים, לחברות, לתשתיות, והרעיון הוא שאם משקיע בקרן חוב, אז במקום לתת חוב לחברה אחת, הקרן נותנת חוב להרבה מאוד חברות והעניין של הפיזור הוא חלק אינהרנטי מקרנות החוב".
ומה באשר לקרנות בתחום הנדל"ן? "השאלה איזה נדל"ן", הדגיש בלטמן, "האם זה ליזמות? האם זה לשיפוצים? בכל אחת מההלוואת הללו אני צריך לקחת בחשבון שיש רמת סיכון שונה, ובסופו של דבר להעריך איזו תשואה תתקבל. באופן ראשוני, כשאנו באים לבחון, כמו למשל, אם יש בניין ששווה מיליון דולר ואני נתתי לבניין הלוואה של חצי מיליון דולר והבניין משמש כשעבוד הראשון והיחיד, אני צריך להתפלל ולקוות שבמהלך תקופת ההלוואה אותו בניין לא ירד בערכו, ב־50% אחוז או יותר, כדי שלא אהיה בבעיה. זה נכון כמעט תמיד".
"אין השקעה שהיא רעה, יש השקעה שאינה מתומחרת נכון", ביקשה נגה לציין. "כלומר רמת הסיכון שבה אני נמצאת לא מפוצה על ידי התשואה שאני מצפה לקבל. כשאני מנהלת השקעות של קופת גמל וכל יום יכולים לבוא אליי החוסכים ולקבל את הכסף בחזרה, אני לא יכולה להישאר במצב בו חלק גדול מאוד מהנכסים שלי הם לא נזילים. יש יסוד סביר להניח שבגוף מוסדי יושבים אנשים שראו הרבה יותר קרנות ממה שאני ראיתי בתור משקיעה פרטית, והשאלה היא האם גופים מוסדיים השקיעו היא שאלה רלוונטית וראוי שהיא תישאל, שכן אם אף אחד לא השקיע אולי אני צריכה לחשוב שוב. בסוף זה הכל תמחור נכון של סיכון. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו באיזו רמת סיכון אנו רוצים להיות".
"אם את רוצה להרוויח על הלוואה שנתת 15%-16%, יש הלוואות שאפשר לעשות את זה באמצעותן בלי בעיה", סיכם בלטמן, "אך אם אני רוצה לישון בשקט אעדיף הלוואות עם בטוחות ושעבודים טובים יותר וסביר מאוד שהתשואה תקטן". בלטמן אף הדגיש כי "בתקופה האחרונה יש אפשרות להרוויח יחסית לא מעט כסף ברמת סיכון יחסית נמוכה, ואת זה צריך לנצל".
עריכה: מיכל קדוש